באר מים חיים, שמות כ״ה:ל׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 25:30
א׳ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד. כי הפנים נקרא על שם פנימה כמאמר חז"ל למה נקרא שמו פנים שמגלה מה שבפנים וכו' וכן זה הלחם שהאדם אוכל לפני ה' כאמור הוא נקרא לחם הפנים שאינו אוכלו כי אם לשם מה שבפנים הוא החיות הקודש ואברי השכינה אשר שמה בכדי להעלותם לעשות בהם קישוטי השכינה, ועל כן לא תתן אל השולחן כי אם לחם פנים כלומר לחם שאין לו רק הפנים שלא תראה בו יותר כי אם מה שבפנים, והחיצוניות וגשמיות התאוה שבו תכניע ותמאוס באמת לאמיתו ואז תהיה לפני תמיד כמבואר ברמב"ם זללה"ה (פרק ג' מהלכות דעות הלכה ב' ג' ובשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א) שמי שאינו עושה צרכי הגשמיות רק לכבד ה' נקרא עובד ה' תמיד וכו' עיין שם. כי זה שעובד ה' רק בלימוד ותפילה, ובאכילה ממלא תאותו שלא בכוון נכון לשם ה' הרי אינו עובד תמיד רק בעת הלימוד ומכל שכן שאינו לפני ה' תמיד שהרי מיד כשעושה דבר שלא לשמו יתברך באמת הרי הוא עומד בשדה אחר ח"ו כאשר כתבנו במקום אחר. ואמנם כאשר תתן על השולחן לחם פנים שלא יהיה רק הפנים, כי גשמיותו מה שמחוץ, תבטל ותכניע ולא ישאר לו שורש וענף ויפלו לנוקבא דתהום רבא, רק הפנים ישאר בו להעלותו (וכבר כתבנו שבזה נכלל כל שאר התאוות עיין למעלה) אז תהיה לפני תמיד בזה השולחן אשר לפני ה'.
1
ב׳ועוד יאמר ונתת על השולחן כי אחר כל הנזכר בהעלאת הבירורים ממאכלי שולחנו שהוא העלאת המיין נוקבין ממילא בזה ודאי יגרום הורדת השפע והברכות לכל העולמות כולם. ולזה אמר ונתת על השולחן לחם פנים כלומר כי אם כן תעשה אז תתן על שלחנך לחם פנים ואמרו חז"ל (מנחות צ"ו. ורש"י בפסוק כ"ט) על שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן והוא רומז לדברינו שהוא רואה לכאן ולכאן כלומר למעלה ולמטה שעולה למעלה למעלה בהעלאת המיין נוקבין ויורד למטה בכל בחינת שפע וברכה וחיים עד העולם. וגם כי מבואר בדברי רבינו הרב האר"י ז"ל שאלו הניצוצין שעולים למעלה בכח האדם שהעלם המה בחינת רצוא ושוב ששבים ללכת אל האדם הזה להיות לו מוחין גדולים ואורות עליונים עיין שם, ולזה הם רואין לכאן ולכאן לעלות למעלה ולירד למטה להיות מוחין ואורות אל האדם שהעלן וזה הוא לפני תמיד שבל יחסר המזג מהעלאת המיין נוקבין למעלה והורדת השפע למטה בברכות ואורות הרוחניות כדבר האמור, מעשה המנורה אפשר לרמוז על אור התורה יריכה גביעיה על פרד"ס וששה קנים שלושה דברים שאדם דומה למלאכי השרת וכו' (חגיגה ט"ז.) שבכולן צריך להכניס אור התורה.
2