באר מים חיים, שמות ל״ב:ז׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 32:7
א׳וידבר ה' וגו' לך רד כי שחת עמך וגו'. זה אינו מובן להיכן ירד אם שחת העם, האם לראות במפלתן ח"ו באבדן מולדתו כאשר היה אז חרון אף ה' להומם ולאבדם, ועוד מה נתינת טעם הזה לך רד כי שחת עמך וגו' וכי בשביל ששחתו העם צריך הוא לירד ממעונה אלהי קדם, וחז"ל (ברכות ל"ב.) אמרו רד מגדולתך וכו'. ולפי פשוטו נראה שהוא על דרך משל למלך שגזר גזירה על אחד מאנשיו למיתה או לעונש וכדומה, והיה המלך יודע שיועצו המיוחד הוא אוהב של זה האיש, וכשיבוא האוהב לפניו ודאי שיוכרח לישא פניו לרוב אהבתו, ועל כן צוה שלא יבוא היועץ לפניו ביום ההוא בכדי שבתוך כך יתעביד העונש ומה שיהיה יהיה, וכן כאן שחפץ הקב"ה לחרוץ משפט קשה על ישראל וידע שיועצו ואוהבו הוא משה רבינו הוא אוהב ישראל מאוד וכשיהיה זה בפניו יבקש עליהם וישא לו פנים לרוב אהבתו, על כן בגערה דיבר אליו בלשון קשה וידבר וגו' לך רד, כלומר רד ממחיצתי שאיני חפץ שתהיה לפני בעת משפט הגזירה. ולזה אמר לו,
1