באר מים חיים, שמות ל״ו:ה׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 36:5
א׳ויאמרו וגו' מרבים העם וגו' למלאכה אשר צוה ה' לעשות אותה. לכאורה יתמה מה קול הרעש הזה, ואם ירבו להביא כהנה וכהנה יהיה מונח בית אוצר ה' לפאר את בית אלהינו בגנזי אוצרות וכמו שכתב בעל אור החיים. ואפשר לומר כי הנה ידוע אשר תבנית המשכן וכל כליו הכל בכתב מיד ה' השכיל כתבנית המקדש של מעלה המכוון נגד מקדש של מטה, ועל כן ודאי עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק כמו שנצטווה בתבניתו שראה בהר וכן עשהו לא פחות ולא יותר. ואמנם כי לא הכל יודעין דבר זה שהכל ניתן במדה ובמשקל למדות העולמות שלמעלה, וממילא היו יכולין לסבור כי יכולת בידם להוסיף על תבניתם ומשקלם כמו לעשות המנורה משני ככרים זהב, והשולחן ארוך ורחב יותר, בכדי לפארו ביותר ויותר להנאותו עוד ועוד. וידוע ממאמרם ז"ל (זוה"ק תשא קצ"א. ושאר מקומות) אשר בכל מקום שנאמר העם המה הפחותים בישראל, ולהם לא עלה ספק כלל שיהיה אסור להוסיף על בית אלהינו לפארו ולהנאותו ביותר, כי דלי העם המה ושכלם מועט, ואמנם אלו העושי המלאכה אף שחכמים היו, גם כן לא החליטו בדעתם שיהיה אסור בהוספה ודנו בה דין הידור מצוה שנצטוינו בתורה לפאר ולרומם בית אלהינו. ואך שהם נכנסו בגדר הספק, אולי זה בכלל לאו דלא תוסיף כמו חמש פרשיות בתפילין או חמש ציצית בבגד, ועל כן ויאמרו אל משה לאמר והאי לאמר לכאורה מיותר הוא, ובא להגיד, כי אמרו לו לשאלו על הדבר הזה הן מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה אשר צוה ה' לעשות אותה, פירוש שהעם מרבים להביא יותר מן המלאכה אשר צוה ה' לעשות אותה כלומר, לעשות אותה כולה כפי הבאתם בריבוי ביותר מן הצווי כי הם ודאי סבורין שמצוה בזה להוסיף ואנו שואלין איך לעשות בדבר הזה, (ועוד אפשר לומר בזה על דרך אומרם ז"ל (מובא ברש"י פסוק והנשיאים וגו' (לעיל ל"ה, כ"ז)) שהנשיאים לא הביאו תחילה נדבתם למשכן שאמרו יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין. ועל כן אמרו עושי המלאכה הן מרבים העם להביא, ומה יעשו הנשיאים, ונחזור לענין). ולזה,
1