באר מים חיים, שמות ל״ו:ו׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 36:6
א׳ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו'. ולכאורה הוה לי למימר ויצו משה להעביר קול במחנה וגו', ואמנם כי משה רק להם צוה שחלילה להם לשנות ולהוסיף אף חוט השערה מכל אשר צוה ה', כי הכל מיד ה' השכיל דוקא בתבנית זה, והם בעצמם העבירו הקול במחנה שלא יביאו עוד, לצד שידעו כוונות העם במה שמרבין להביא בכדי להוסיף בתבנית המשכן וכליו, ואחר כך כשלא יהיה רק כתבניתו אשר נצטוו, ח"ו יחשדו אותן אם לא שלחו ידן בדבר מהם. ומגיד הכתוב גם בזה שבח עושי המלאכה שאף הצווי לא היה רק להם לבדם שהם לא יוסיפו במלאכתם, אך מחמת שבאמונה היו עושין, לא רצו ח"ו בהמותר ואף לא שיחשדום בדבר מה, ותיכף להצווי ויעבירו קול וגו'. ועל כן נקודת שניהם ויצו ויעבירו בפתח, להראות על תכיפתם כי סמוך ותיכף להצווי, העבירו הקול. ולזה כיוונו בהכרוז ואמרו איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה וגו' בגזירה חרוצה ופסוקה שאסור לעשות ולהוסיף חוט השערה על תבנית אשר הראה ה' את משה. ולא הכריזו סתם לומר הנה כבר די למלאכת המשכן במה שיש עד עתה, כי זה לא היה מספיק מפני השתדלות העם להוסיף בהידור מצוה ובנוייה עד למעלה למעלה, והכריזו סתם שאסור כי כן צוה הבורא, ואז ויכלא העם מהביא שאף העם הפחותים כלו מהביא, כי שמעו שאסור להוסיף, וכאמור.
1