באר מים חיים, שמות ו׳:כ״וBe'er Mayim Chaim, Exodus 6:26
א׳הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל וגו'. שהם היו הראשים על כולם עם שכולם ראשים וחשובים היו אבל הם מן החשובים שבחשבוים היו. והודיע הכתוב כל זה כי עד הנה הנה כמה הקטין משה את עצמו בדבר השליחות הזה ואמר כי אולי הוא אינו ראוי לזה שלח ביד מי הראוי לשלוח אף שהיה ראש שבטי ישראל, ולזה אחר שסיים הכתוב למעלה שאמר משה לפני ה' הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו' וכבר כתבנו אלי דייקא כי מפני פחיתות ערכי לא רצו לשמוע אלי ומכל שכן ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים ואין זה ראוי לכבודך שתשלח איש אשר לא ידבר נכונה כי הקריבהו נא לפחתך, אומר הכתוב לא תסבור שבאמת כן הוא שהוא הקטן שבישראל לא כן הוא כי אלה ראשי בית אבותם והמובחר הוא ואלה שמות בני לוי שאותו הבדיל ה' לשרתו ולברך בשמו, ואלה ראשי אבות הלוים הוא משה ואהרן הרי שגדול שבכולם היה (כי אף שאמרו חז"ל (בראשית רבה א', ט"ו) ששניהם שקולים לא כיוונו אלא לדבר מצוה זו ולא לדבר אחר כמו שמובא בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים זללה"ה ועיין מה שכתבנו למעלה במקומו כי לא קם נביא בישראל כמשה) ואף על פי כן כמה הקטין את עצמו. וגם קטנות וענוה של אהרן נודע ממה שאמר הכתוב (שמות ד', י"ד) וראך ושמח בלבו כמאמר חז"ל (שמות רבה ה', י' ובשבת קל"ט.) ועל כן אמר הכתוב הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל וגו' כלומר לפי שכל כך הקטינו את עצמם מעודם זה גרם אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל ולא אמר לאחר כי קרוב ה' לנשברי לב ואת דכא אשכון, וגבה עינים וגו' אותו לא אוכל. ולך ראה אשר.
1