באר מים חיים, שמות ו׳:ו׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 6:6
א׳לכן אמור לבני ישראל אני וגו'. עד והייתי לכם לאלהים, להבין שינוי הלשון תחילה אמר לאמר להם אני ה' שם הרחמים ואחר כך והייתי לכם לאלהים שם הדין. והנראה על פי שכתבנו במקום אחר בפסוק (ויקרא י"ח, ד') את משפטי וגו' תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם וגו', כי נודע אשר כל התנהגות הקב"ה עם עולמו הן לדין הן לחסד ולרחמים הכל תלוי בהתנהגות ישראל עם הקב"ה, כי אין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל ואין פורעניות באה לעולם אלא בשביל ישראל (יבמות ס"ג.) כי כאשר ישראל יטיבו מעשיהם אז גורמין נחת רוח למי שאמר והיה העולם והקב"ה ברחמיו משפיע ומוריד לעולמו כל מיני ברכות וישועות ושפע החיים והשלום וכל טוב. ולהיפך ח"ו כשישראל אינם עושים רצונו של מקום אז נאמר (דברים ל"ב, י"ח) צור ילדך תשי וגו' ואמרו חז"ל (ילקוט האזינו רמז תתקמ"ה) שמתישין כח של מעלה מלהיטיב להם וכו', כי כבודו ברוך הוא וברוך שמו הנה חפץ חסד הוא ורוצה להשפיע לעולמו כל מיני טובות, ואינו יכול עבור רעת בני ישראל שחפרו להם בורות בורות נשברים וצינורות השפע מתקלקלין ונשברים והשפע יורד בדרך עקלתון להאי נחש תקיפא ששולטת אז בימי הרעה והדינין מתגברים על ידי זה. ולא העולמות התחתונים בלבד מתנהגים על פי הנהגת ישראל כי גם כל העולמות שלמעלה. בהטיבו ישראל מעשיהם נמשך להם השפעה וחיות הקודש ממקור העליון מקומו של עולם ברוך הוא, וח"ו להיפך ימעט אורם והשפעתם כענין שנאמר (ישעיה נ', ג') אלביש שמים קדרות וגו'. וכל אדם מחויב להיות ירא וחרד למאוד עבור זה בזוכרו אשר כל העולמות מתנהגים על ידו ואם ח"ו ירע מעשהו לא די שגורם רעה לו לעצמו כי אם גם לכל העולמות העליונים ותחתונים גורם רעה וצער שנחסר השפעתם ממלך הקדוש וממילא כביכול בצרתם לו צר כי הוא חפץ חסד הוא ורוצה להשפיע מטובו לעולמים ואינו יכול עבור רעת האדם הזה. וזה מאמר הכתוב (תהלים קנ"ח, א') אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, פירוש אשרי לזה שהוא ירא מה', שה' הוא ההולך בדרכיו של אותו האיש להיטיב או להרע לו ח"ו וח"ו לא די שיגרום רעה לעצמו כי אם גם לכל העולמות הקדושים וצער לצור העולמים ברוך הוא ח"ו.
1
ב׳וזה אומרו (ויקרא י"ח, ד') את משפטי וגו' תשמרו ללכת בהם אני ה' וגו'. כלומר שכך תשמרו אותם לערך הליכתי בם אני ה' שכל הליכתי והנהגתי הוא הכל בערך שמירת מצוותי שאתם שומרים, ועל כן תשמרו אותם לערך זה שאני הולך בם ותראו שלא לגרום צער לכל העולמות העליונים ותחתונים וצער לפניו כביכול כנזכר. וזה הוא המבואר בזוה"ק (וארא כ"ו.) בפסוק (דברים ד', ל"ט) והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו', שכל בחינת ה' אלהים הכל תלוי כאשר תשוב אל לבבך לטוב או להיפך ח"ו כן נעשה בבחינת ה' אלהים שיתגבר הרחמים בעולם או להיפך ועל שם זה נקרא הקב"ה אלהי ישראל לפי שמנהיג עולמו רק כמו שישראל מתנהגים עצמם כי הוא אלוה שכל אלהותו בעולם המתגלה על ידי פעולותיו להיטיב או להרע הכל דרך ישראל הוא כאשר המה מתנהגים בשמירת תורתו ומצוותיו. ועל כן לפעמים קורא אותם אמו כמאמר חז"ל (שיר השירים רבה פסוק ג', י"א צאינה וראינה) לא זז מחבבם עד שקראם אמו וכו', כי הם כמו בחינת האם שמשפרת ומתקנת את הולד כרצונה כן ישראל מתקנים בחינת פמליא של מעלה בבחינת תיקון היחוד להפך הדין לרחמים לאכללא שמאלא בימינא. ועל כן בימי האבות שהם נעשו אז מרכבה לשכינה והקב"ה התנהג על ידי מעשיהם הטובים להיטיב לעולמו ייחד הקב"ה שמו עליהם כמו אלהי אברהם אלהי יצחק כי נתגלה אלהותו יתברך בשביל ודרך שעשה אברהם על ידי מעשיו הטובים וכן יצחק ויעקב. ואכן לפי שהם היו הראשונים בדבר הזה שהודיעו והתגלו אלהותו יתברך בעולם על ידי מעשיהם הטובים, ועוד שבימיהם לא היה שום אדם אחר בעולם שידע והכיר אלהיו, וכל בחינת אלהות היה בימי אברהם רק דרך אברהם לבד, וכן ביצחק ויעקב, על כן יתיחד שם ה' עליהם לבד. מה שאין כן בכל הצדיקים הבאים אחריהם שלא היה התנהגות אלהות על ידי אדם אחד בלבד כי כבר היו ישראל בעולם וכל אחד עבד עבודתו לה' לפי ערכו, והתנהגות אלהות הוא הכל על ידי דרך כלל ישראל בצירוף זכות גדול הדור לכן לא מצינו שייחד הקב"ה שמו כי אם על האבות שהם רגלי המרכבה שהם היו יחידים בדבר להתנהגות אלהות על ידם אבל אחר כך נאמר הכל אלהי ישראל כי התנהגותו הוא דרך כלל ישראל.
2
ג׳וזה שאמר הקב"ה למשה (שמות ג', ט"ו) ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק וגו' כלומר שאני מיחד שמי עליהם, וזה שמי לעולם כלומר שם הוי"ה הוא לעולם כי הוא רומז על היה הוה ויהיה אבל זה זכרי לדור דור, כלומר זכרי שיהיה נזכר שמי על אדם אחד אשר בארץ הנה זה זכרי לדור דור שיאמרו אלהי אברהם וגו' ולא יותר כי לא אזכיר עוד על שום אדם המיוחד כי אם אלהי ישראל בכלל. ואפשר עבור זה אמר הקב"ה ואלהי יעקב ולכאורה היה לו לומר ואלהי ישראל כי הלא אמר לו (בראשית ל"ה, י') כי אם ישראל יהיה שמך. ובפרט במקום הזה ובדבר הקבוע לדורות ודאי היה צריך לקבוע אלהי ישראל להיותו מורה על יותר שלימות הנכבד מקריאת שם יעקב, שזה מורה על בחינת לי ראש, וזה על בחינת עקב וסוף. ואכן היא הנותנת לצד שרצה לקבוע את שמו לדורי דורות, והן אחר כך אם יאמרו אלהי ישראל יהיו יכולין בני אדם לסבור שהכוונה על כללות ישראל שמיחד הקב"ה שמו עליהם בבחינת אלהי ישראל ועל כן קרא שמו יעקב להיות הכל יודעין שמיחד הקב"ה שמו עליו לבד, והנה טרם צאת בני ישראל ממצרים שהיו משוקעים בטומאת ערות הארץ, ומשה הוא היה צדיק הדור והיה כמו יחיד בעולם כמו אברהם ויצחק ונמצא שהיה ראוי ליחד אלהותו יתברך גם על משה לומר אלהי משה, ועוד כי לפי ערך גדולת משה במעלתו וחשיבותו שלא קם עוד נביא בישראל כמהו היה מן הראוי שייחד הקב"ה שמו עליו כמו על האבות וכאשר מצינו ששאל דוד המלך ע"ה ואמר רבונו של עולם מפני מה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק וכו' ואין אומרים אלהי דוד וכו' (בסנהדרין ק"ז.). ואך בזה שאמר לפני הקב"ה למה הרעת וגו' ותיכף וידבר אלהים אל משה שדיבר אתו משפט כפירוש רש"י בפסוק זה ולכאורה לא מצינו רושם ממשפט זה ואכן זה הוא המשפט שאמר לו אני ה' כלומר אני ה' לבד ולא אני ה' אלהיך להתיחד שמי עליך שיקרא אלהי משה רק אני ה' לבד, מה שאין כן באבות העולם כי וארא אל אברהם אל יצחק וגו' פרט כל אחד בפני עצמו ולא כללם יחד לומר אל אברהם יצחק ויעקב, לומר כי יחדתי שמי על כל אחד ביחוד (וגם כי אל הוא אלהי כי האל"ף הוא יו"ד חושבן עשרים ועולה אלהי עם האותיות).
3
ד׳או יאמר על זה הדרך הנה וארא אל אברהם וגו'. עד באל שדי כלומר שהיה התנהגותי בעולמי לערך מעשיהם הטובים ונקראתי אז בעולם בבחינת אל שדי שפירוש שאמרתי לעולם די כמאמר חז"ל (חגיגה י"ב.) והוא שאמרתי לעולמי די זכות אברהם או יצחק בדורו להחיות ולהתהות העולם ולהיטיב לכל העולם עבורם, ושמי ה' לא נודעתי להם כלומר שבימיהם לא הייתי צריך להחיות ולהיטיב לעולמי על ידי בחינת שמי שם הוי"ה המהוה את כל ומרחם את כל כי היה די זכותם להתהות ולהחיות כל העולמות, אבל עתה אתה הרעתה שמוכרח אני לומר לך אני ה' שאני מחיה ומהוה את עולמי בזכות שמי, ועל כן לך וזאת תבשר לבני ישראל, לכן אמור להם אני ה' והוצאתי והצלתי וגו' כי הן בזכות שמי ה' לבד גם כן אגאלם מצרותיהם, ולעת עתה אני ה' לבד אבל כאשר הוצאתי וגאלתי ולקחתי אותם מטומאת זוהמת מצרים, עוד זאת אשר ולקחתי אתכם לי לעם, פירוש לשם ה' הנזכר למעלה שיהיו בבחינת (דברים ל"ב, ט') כי חלק ה' עמו שיהיו מיוחדין בשם הוי"ה הרחמים ורק הם לבדם, כי בגוים כתיב (תהלים מ"ז, ט') מלך אלהים על גוים כמו שאיתא בזוה"ק (משפטים צ"ו.), ועוד והייתי לכם לאלהים שאיחד שמי עליהם להקרא אלהי ישראל שאנהיג כל העולם רק על ידי דרך מעשיהם הן לטוב וכו', וכל זה המה זוכים בזכות שזכו לגאולה מצד אנקתם ושועתם, (כי ברית האבות לא הועיל רק לתת להם את הארץ לנחלה כאשר נכתוב להלן) ועל ידי הגאולה הנה יתקדש שמי בכל הארץ בראותם את ידי ואת גבורתי ואז יכירו וידעו כל יושבי תבל על ידיהם כי אין כמוני בכל הארץ ועל כן ראוי להקרא אלהי ישראל שהם הרכיבו והתגלו אלהותי בעולם כמו האבות שיחדתי שמי עליהם גם כן עבור זה. ולזה סיים וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' כלומר שתדע שמה שאני ה' המתיחד לאלהיכם הוא עבור שהוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים ולא די שיצאתם מעבודת מצרים, גם עוד תזכו עבור זה שאקרא אלהיכם לפי שתתגלה אלהותי בעולם על ידי זה, וכנאמר.
4
ה׳ועוד יתבארו כתובים האלה על פי פשוטם, כי תחילה אמר לכן אמור לבני ישראל אני ה' כלומר שתודיעם שאני ה' והם יאמינו בי ובדבריך כי אני ה' המהוה את כל ואני בראתי העולם ובידי לשדד ולשבר את כל מערכת כח מצרים וממשלתם. ובזכות האמונה הזו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' וגאלתי אתכם, ואז יהיו עיניכם רואות בראיה חושית כי אני ה' עושה כל אלה ומבלעדי אין אלהים מצד השפטים הנוראים והיד חזקה שאעשה במצרים בשידוד טבע הבריאה כולה כידוע שעל ידי יציאת מצרים נתחדש האמונה בחידוש העולם כאשר בראש הבריאה, ועוד תתחדש ידיעה והכרה אצלכם בסוד אחדות הבורא ברוך הוא שהוא אחד יחיד ומיוחד מכל צד ומכל פינה, להוציא מכת האפיקורסים שפקרו בסוד היחוד ואמרו כי מי שברא אור לא ברא חושך מי שברא טוב לא ברא רע, כי הם שני הפכים כידוע. ואמנם בראותכם בטובת האמת אשר אני מיטיב לכם לגאלכם מהעבודה ותצאו ברכוש מופלג, ובהם אעשה שפטים גדולים ונוראים לאבדם מן העולם, הרי עין כל רואה, יראה ויעיד כי אחד אלהינו שבשמים ובארץ ולו הגדולה והגבורה והתפארת וגו' וכל המדות, כי הוא שלם בכל ואין דבר יוצא מאחדותו יתברך. ולזה אמר,
5