באר מים חיים, שמות ז׳:ג׳Be'er Mayim Chaim, Exodus 7:3
א׳ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותי וידעו מצרים כי אני ה' וגו'. להבין כפל הלשון בפסוקים האלה, נראה כי הנה על שני דרכים הקשה ה' את לב פרעה למאן לשלח להכותו עשר מכות גדולות ונוראות. האחד, כמו שאמרו חז"ל (שמות רבה ט', ט' במכת דם וכן להלן בשאר המכות עיין שם) שהקב"ה פרעם מדה כנגד מדה בכל מה שעשו לישראל לעומתם נלקו כל העשר מכות, כמו דם לפי שלא הניחו את בנות ישראל לטבול מטומאתן שלא יהיו פרין ורבין לפיכך נהפך מימיהם לדם, צפרדע לפי שהיו אומרין לישראל צאו והביאו לנו שקצים ורמשים לשחוק בהם לפיכך הביא עליהן צפרדעים וכו' (שם י' ד')). והשנית הוא, לפי שהיה פרעה הרשע כופר בה' ואמר מי ה' לא ידעתי את ה' לפיכך הקשה את לבו והביא עליו כל המכות האלה. בכדי שעל ידי זה ידעו שמו בכל העולם ותתרבה ידיעתו בכל הארץ אשר לזה היתה עיקר כוונת הבריאה בגין דישתמודעין ליה וכאשר נאמר כמה פעמים למען תדע כי אין כה' ונודע ה' משפט עשה כשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתעלה ומתגדל כמאמר חז"ל (מכילתא מובא בילקוט יחזקאל רמז שע"ח) בפסוק (יחזקאל ל"ח, כ"ב) ונשפטתי אתם בדבר ובדם אמר ר' שמעון בן יוחאי אין שמו של הקב"ה מתגדל בעולם אלא כשהוא עושה משפט ברשעים ואית לן קריין סגיאין וכו' עד כאן.
1
ב׳ובפרט אז בארץ מצרים שהיה אז ראש לכל הממלכות והיו שולטים מסוף העולם ועד סופו (על דרך (גיטין נ"ו:) כל המיצר לישראל נעשה ראש) והיה ידוע לכל גודל מעשה המכשפים והחרטומים שהיו במצרים. גם חכמי מצרים היו מפורסמים כמאמר הכתוב (ישעיה י"ט, י"א) חכמי יועצי פרעה ואומר (שם כ"ט, י"ד) ואבדה חכמת חכמיו, מכלל שהיו בהם חכמים וכשהקב"ה יעשה בהם דין ומשפט ודאי ששמו יתגדל בכל הארץ כי יאמרו המלך קשה והארץ קשה ואף על פי כן לפני זעמו מי יעמוד ובודאי אין כה' וכאשר באמת היה שעל ידי יציאת מצרים נתקדש שמו ושמעו עמים ירגזון ואז נבהלו אלופי אדום וגו', וזה שאמר הכתוב ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים דייקא לפי שהמדינה קשה והארץ קשה בהיותה ראש הממלכות ומלא כישוף על כן שם ארבה אותותי ומופתי.
2
ג׳והנה עבור זה אפשר היה די בחמש או בששה מכות ולא דוקא עשר ואכן היה צריך להיות דוקא עשר מדות למדדם מדה כנגד מדה מה שעשו לישראל, ועל כן ולא ישמע אליכם פרעה כי אם ונתתי את ידי במצרים בחינת יד הרמה הנכלל משני ידות ימין ושמאל בחינת עשר אצבעות להכותו עשר מכות דוקא (כי (בראשית רבה ל"ג, ג') אוי להם לרשעים שמהפכין מדת הרחמים למדת הדין, ואף הימין מכה אותם כאשר שר משה וישראל (שמות ט"ו, ו') ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב) וזה למען והוצאתי את צבאותי וגו' מארץ מצרים בשפטים גדולים, שאשפוט את מצרים מדה כנגד מדה מה שעשו לעמי וזה הטעם הראשון. ועוד טעם אחר וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי וגו' והוצאתי את בני ישראל מתוכם מה שאין עבד יכול לברוח ותתרבה ידיעתי בעולם עבור זה והוא הטעם השני בגין דישתמודעין ליה וכאמור.
3