באר מים חיים, בראשית א׳:י״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 1:11
א׳ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא וגו'. צריך להבין מפני מה נשתנה לשון האמירה מלשון העשיה שבאמירה אמר תדשא הארץ דשא, ובעשיה הוא אומר ותוצא הארץ דשא. ומה היה מקרא חסר לומר אף באמירה תוצא הארץ דשא כיון שהצווי זה הוא אליה. ונראה לומר כי הנה דשא הוא לשון לבישת הארץ בדשאים אשר יכוסה בו הארץ כפירוש רש"י, והנה יש מיני דשאים שהארץ מכוסה מהן ואף על פי כן אינם גדילים מן הארץ כמו כמיהין ופטריות וכדומה שגדילים מן האויר, ולא מברכינן עליהם בורא פרי האדמה כמו שאיתא בש"ס (ובשולחן ערוך אורח חיים סימן ר"ד סעיף א'), ונמצא לא היה יכול לומר תוצא הארץ דשא כיון שנמצאים מיני דשאים שאינם יוצאים ממנה ולא בדידה תליא מילתא.
1
ב׳ואמנם לפי זה יקשה איך שייך צווי לארץ שתתמלא בדשאים כיון שלא תוכל לעשות הכל כי רשות אחרים עליה. אכן הצווי היה לה שתראה שיהיה מכוסה בכל מקום ומקום ממנה והיא במקום שתחסר הכסוי מגדולים אחרים תוציא היא דשאים שלה, באופן שיתמלאו כל המקומות בדשאים. ועבור זה בצווי ואמירה אמר תדשא פירוש תתמלא שתראה שתתמלא כל הארץ דשא שתעשה כל אשר מוטל עליה, במקום אשר לא תמולא מדברים אחרים תמלא היא חסרונה. ואולם בעשיה שעשתה הארץ, אמר ותוצא, שהארץ הוציאה כל אשר בכחה עד שנעשה דשא שהוא לבוש הארץ, להתכסות בדשאים כל מקום ומקום אשר בה.
2
ג׳עץ פרי עשה פרי וגו'. צריך להבין שינוי לשונו בזה, עץ פרי משמע שיהיה טעם העץ כטעם הפרי, ועושה פרי משמע שיהיה רק עושה הפרי והוא ישאר בטעם עצו. ויתכן לומר בזה כי הנה נחלקו רז"ל (בראשית רבה פרשה ה', ט') בפסוק זה. וזה לשונם: ולמה נתקללה הארץ ר' יהודה ברבי שלום אמר שעברה על הצווי, שכך אמר לה הקב"ה תדשא הארץ וגו' עץ פרי מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. ר' פנחס אמר הוסיפה על הצווי, עץ עושה פרי אפילו אילני סרק עשו פירות וכו'.
3
ד׳והנה לדעת ר' יהודה יאמר הכתוב עץ פרי שגם בעץ יהיה בו טעם פרי, ויהיה עושה פרי למינו פירוש שיעשה הפרי למין העץ ולא שיהיה העץ טעם תאנה והפרי טעם תפוח וכדומה. ולדברי רב פנחס שאמר הוסיפה על הצווי ולא נצטותה כלל על טעם עצו ופריו שוה, יהיה כך פירוש הכתוב עץ פרי עושה פרי למינו כל עץ העושה פירות יהיה עושה הפרי השייך לאותו העץ ולא ישנה עץ התפוח להוציא תאנה או פרי אחר.
4
ה׳ויהי כן ותוצא הארץ וגו'. לכאורה אחר שאמר באורך כל אשר הוציאה הארץ, מיותר אומרו ויהי כן. ואולי יורה על מהירותה לעשות דבר ה', לכך אמר ויהי כן ותוצא וגו' פירוש תיכף בעת דבר ה' ויהי כן ותוצא, מה שלא היה בנשמע כן אם יאמר ותוצא לבד.
5