באר מים חיים, בראשית א׳:כ״חBe'er Mayim Chaim, Genesis 1:28
א׳ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו וגו'. צריך להבין כפל הצווי פרו ורבו ומלאו את הארץ. ואולי פרו ורבו ירמוז על עיקר תולדותיהם של צדיקים שהוא מעשים טובים, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה ל', ו'). כי על ידי מעשים טובים של הצדיקים נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא, ומזה באין הנשמות לעולם. ועל זה אמר קדוש ה' האר"י ז"ל בשיר השבת שלו (בפיוט אזמר בשבחין) קריבו שושבינין עבידו תיקונין לאפשא זינין וכו' למעבד נשמתין ורוחין חדתין. כי המה שושבינין דמלכא ומטרוניתא ובכח מעשיהם הטובים עושים התיקון השלם להביא הנשמות לעולם והוא תולדותיהם ממש כי מכוחם באו.
1
ב׳וגם ידוע מדברי האר"י ז"ל שצריך לקיים מצות פריה ורביה בתורה שלא יהיה שכלו עקר שאינו מוליד אלא יראה לחדש בכל יום איזה חידוש בתלמוד תורה. ונראה שעל כן אמרו חז"ל (עבודה זרה י"ט.) אמר רבא בתחילה נקרא התורה על שמו של הקב"ה שנאמר (תהלים א', ב') כי אם בתורת ה' חפצו ולבסוף נקראת על שמו שנאמר (שם) ובתורתו יהגה יומם ולילה. ולכאורה במה קנאה לבסוף להקרא על שמו, ואך כיון שבתורתו יהגה יומם ולילה ודאי אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש ומחדש בשכלו בכל יום תמיד חידושי התורה, ונמצא אשר הוא שלו ממש מה שיגע והמציא בשכלו, אף שהכל מאת ה' הוא אכן הקב"ה ברוב חסדיו מעלה עליו כאילו עשה זאת בעצמו להיות נהנה מיגיעו. ועל שתים אלה אמר פרו ורבו. רבו גימטריא רז עם הכולל לרמז על חידושי רזין דאורייתא בכל עת. ופרו ירמוז לפרות להרבות הנשמות בעולם על ידי מעשים טובים. ותולדות האלו הכל בשמים ממעל. ואחר כך צום על תולדות הארץ כפשוטה להוליד בנים ובני בנים לקיום המין להרבות צבאות ה' בעולם, וזה אמר ומלאו את הארץ, למלאות הארץ התחתונה להרבות דמות וצלם אלהים בארץ, ועל כולם היתה הברכה קודם, כאומרו ויברך אותם אלהים ברכת שמים ממעל וארץ מתחת להרבות תולדות השמים ותולדות הארץ.
2
ג׳ובזה נכון מאמר חז"ל (יבמות ס"ה:) האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה, ר' יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו. גמרא מנא הני מילי אמר ר' עילאה משום ר' אלעזר בר' שמעון אמר קרא (בראשית א', כ"ח) ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש וכו'. ולא סיימו חז"ל לבאר איך יתרץ התנא קמא הכתוב אומר ויברך אותם ויאמר להם פרו ורבו מפורש דאמר אל שניהם. אכן לדברינו, אשר פרו ורבו יאמר על תולדות השמים על ידי מעשים טובים, ובזה השווה הכתוב אשה לאיש. כי גם הם יכולין לגרום במעשיהן הטובים להולדות הנשמות כמו שאמר הכתוב (שם י"ב, ה') ואת הנפש אשר עשו בחרן ואמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ט, י"ד) אברהם מגייר אנשים שרה מגיירת הנשים. כי ממחשבת אמת לשם ה' בעת הזיווג כשאין האשה מתעברת ממנו נעשה מזה נשמות הגרים או נשמות בעלי תשובה כידוע מדברי האר"י ז"ל. ובזה היה אברהם מגייר האנשים ושרה את הנשים. עבור כן טב למיתב טן דו (קידושין מ"א.) כי לא תהו בראה לשבת יצרה (ישעיה מ"ה, י"ח) וכשתנשא לאיש עושים פרי למעלה כנודע.
3
ד׳ועל זה ויברך אותם ויאמר להם, כי על שניהם נאמר. אבל ומלאו את הארץ הכתוב אחר זה שהוא להרבות תולדות התחתונים, אמר הקרא וכבשה. לדרוש שלא נתחייב בזה כי אם איש שדרכו לכבוש ולא האשה. ואפשר גם ר' יוחנן בן ברוקה לא אמר רק על כיוון הזה שעל שניהם הוא אומר פרו ורבו להיות גם נשים יעשו חיל באפרתה לביאת הנשמות בעולם, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. וזה שאמר הכתוב (בראשית ט"ז, א') ושרי אשת אברם לא ילדה לו פירוש מה ששייך לו לבדו ואין לאשה חלק בו זה לא הולידה, אבל מה שהיתה הצווי על שניהם הנה על שניהם אמר ואת הנפש אשר עשו בחרן.
4
ה׳או יאמר הכתוב פרו ורבו על דרך ברכת יעקב אבינו ע"ה לבנו ליוסף שאמר לו (שם מ"ט, כ"ה) מאל אביך ויעזרך וגו' עד ברכת שדים ורחם. ופירש רש"י שדים ירה יירה מתרגמינן אישתדאה ישתדי אף כאן שדים על שם שהזרע יורה כחץ כלומר יתברכו המולידין והיולדות שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראוי להריון וכו'. והוא על דרך אומרם ז"ל (נדה מ"ג.) כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת, ולזה אמר פרו ורבו כי לא יכלו לפרות כי אם שיהיה ורבו שהוא מלשון רובה קשת שהוא ענין זריקה בחינת מורה כחץ ולזה ברכם בשניהם.
5
ו׳ובדרך הרמז נעלה ענין זה ביותר בסוד אומרם בתיקוני זוהר (ס"א.) פתח ואמר זרקא מקף שופר וכו' אנת איהו מארי דקירטא דרעיא דאזיל בעאנא בגין דובין זאבין וחיוון בישין דקא אתיין למיכל עאנא, ארחא דיליה למהוי קורטא בהדיה לזרקא אבנין לגבייהו וכו' עד כאן. וזה אמר פרו בבחינת עץ עושה פרי למעלה והוא באופן שיהיה ורבו שיהיה כוחך גדול לזרקא אבנין לגבייהו וכאמור.
6
ז׳ובדרך רמז ירמוז אומרו ומלאו את הארץ וכבשה על דרך אומרם ז"ל (דברים רבה א', ה') דבר אחר אילו אחר אומר הבל הבלים היו אומרים זה אין לו פרוטה לאכול והוא אומר הבל הבלים, אלא שלמה שכתוב בו (מלכים-א י', כ"ז) ויתן שלמה את הכסף בירושלם כאבנים לזה נאה לומר הבל הבלים וכו' עד כאן. וכמו כן בכל תאוות עולם הזה כי מי שלא ישיג מתענוגי עולם הזה וקניניו ואוכל לחם צר מחמת חסרון כיסו להיות הכיס רֵק ואין בו, בזה לא יוודע כי הוא ממאס בתענוגי העולם כי אפשר אילו היה לו היה מרחיב פיהו וימלאהו. אבל כשאדם ישיג מהצלחת עולם הזה ויודע כל מהותם וחפצם, ואף על פי כן כובש תאוות לבו וממאס הבלי עולם הזה בכח שכלו אשר בקרבו להיותו מבין שהוא תכלית הבל הבלים, וזה מעשה בהמה כסוס כפרד למלאות כריסו ובטנו בחפצי עולם הזה ולא יוכר מותר האדם מן הבהמה כי אם כאשר ישבר תאות לבו, ולא יאכל וישתה כל מה שהלב חומד כי אם בדרכה של תורה פת במלח ומים במשורה בה יוודע כי עשייתו הוא לשם ה', וממליך וממשיל את ה' על כל אבריו וגידיו לשבר תאותם אשר בקרבם ולא יעשו כי אם כחפץ ה' בדרכי התורה.
7
ח׳ואפשר לזה אמר הכתוב (דברים ח', ט') ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה. פירוש שלא תאכל בה לחם לצד מניעת השגת דברים הטובים ממנו עבור מסכנות הארץ שלא תשיג בה מתענוגי עולם הזה ומחמדיו, לא כן, כי לא תחסר כל בה ותוכל להשיג בה כל חפציך מקטן ועד גדול, אם לא לאשר כי לה' המלוכה ומושל בכל אשר בך ופן תאכל ושבעת ושכחת את ה' חלילה. על כן עיניך בראשך יהיו לעבוד את ה' אלהיך עבודה שבלב להכניע תאוות מורשי לבבך מחמדת עולם הזה, אבל הכל בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. אם יהיה לך רוב כל ואף על פי כן תאכל לחם זו היא עבודה הניכרת אשר תעשה לשמי. וזה אמר כאן הכתוב ומלאו את הארץ פירוש שתמלאו בכל טוב הארץ בהשגת מחמדי עולם הזה ותשוקתה, ואף על פי כן וכבשוה לכבוש את כל תאוות לבו תחת ידו, ולא יאכל כי אם פת במלח ומים במשורה. ואז יוודע אמיתיות לבבו כי חשקה נפשו לדבק בה' אל עליון קונה שמים וארץ ועובד עבודתו מרוב כל בשמחה כאמור.
8