באר מים חיים, בראשית א׳:כ״טBe'er Mayim Chaim, Genesis 1:29
א׳ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' עד לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ וגו' את כל ירק עשב לאכלה. שינה לכתוב באדם לכם יהיה לאכלה ולא כן גבי חיה ועוף. כי הנה כל בחינת האכילה לא ניתן באדם כי אם בכדי להעלות הניצוץ הקדוש המונח בתוך המאכל ההוא המחיה אותו אל מקום שורשו אשר בשמי השמים, ועל ידי זה יתוקן הדבר ההוא ויתקרב הארץ ומלואה למלך עולם ברוך הוא וברוך שמו. וכבר הארכנו בזה בחיבורנו סידורו של שבת (ועיין שם שורש הה' ענף א' וב' ובחלק שני דרוש השביעי ובשארי מקומות) וכתבנו שם אשר באדם אשר כוחו יפה בזה להעלות הניצוצות ההמה בכח כוונתו ובשבירת תאותו לה', הנה כל המאכלים וחפצי עולם הזה מתאוים ומצפים עת בואם אל האדם הלזה, שעל ידו יתעלו לשמי השמים בדרך מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא, ואין האיש הלזה צריך לטרוח כלל לבקש הדברים ההם כי הם מחפשים ומבקשים אותו ומזדמנין לפניו לתקנם ולהעלותם.
1
ב׳ועל כן אמר בן זומא (ברכות נ"ח.) ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני. כי ממילא היה מזדמן אליו כל הדברים הנזכרים לו בלי טרחא ויגיעה להנאתם. ועל כן אמר כאן הכתוב הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' כלומר בזה האופן אני נותן לכם כל אלה אשר לכם יהיה לאכלה שממילא יהיו לכם לאכלה לבלתי תצטרכו לדאוג ולרדוף אחריהם ויהיו מזומנים לפניכם בעת אשר תצטרכו, ואך באופן שיהיה לאכלה ואמרו חז"ל (פסחים נ"ב:) לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד, כי האוכל למלאות בטנו ותאותו הנה מפסיד הניצוץ הקדוש ההוא המחיה את המאכל ומורידו עד שאול תחתית ולא ירום ראש להתקשר אל צור מחצבתו, אבל כשיהיה על צד התיקון לכם יהיה בשמחה ובנחת לאכלה שיחפצו ויזדמנו בעצמם מאוד שתאכלו מהם. וזה הכל באדם המתקנם ולא כן בחיה ועוף, כי לא יעלו שום ניצוץ בעצמם רק בהגיעם לאדם לעבודה או לאכלה, אז על ידי האדם נתקן שורש הניצוץ אשר היה במאכלה, אבל באכילת החיה לא יתאוו ויחפצו הניצוצות לאכילתם ולא יזדמנו לפניהם בעצמם בשמחה ולכן לא אמר רק את כל ירק עשב לאכלה לומר גזירת מלך הוא שימשלו החיות ועופות בעשב השדה לאכלם בכדי שבמעט מעט יתוקנו על ידי האדם אבל הם לא יתאוו ויחפצו לזה כאמור.
2