באר מים חיים, בראשית א׳:ל״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 1:31
א׳וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אמרו חז"ל (בראשית רבה ט', ח') והנה טוב זה מדת הטוב, מאד זה מדת יסורין שעל ידיה הבריות באין לחיי העולם הבא. וצריך להבין דבריהם בזה. כי הנה הן אמת אשר אם יחטא האדם וצריך לו לקבל יסורין למרק גופו ולזכך נשמתו לבוא על ידי זה לחיי העולם הבא ודאי טובה גדולה הוא לו מאת האל, כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה (אבות ד', כ"ב), ויפה לו לקבל כל יסורי עולם הזה ולבוא על ידי זה לחיי עולם הבא. אבל ודאי כאשר לא יחטא האדם כלל ומנעוריו יעסוק בתורה ובמצוות ה' כראוי ולא יצטרך ליסורי עולם הזה, וגם יבוא לחיי העולם הבא, ודאי אשר הקב"ה יקבל נחת רוח יותר מזה כי יהיה טוב לו בעולם הזה ובעולם הבא, וכי ח"ו ברא הקב"ה העולם הזה רק לייסר בו האדם ביסורין הלא נאה לבעל החסד האמת להנחיל לידידיו שתי העולמות עולם הזה ועולם הבא, ובפירוש אמרו כן חז"ל (בראשית רבה ח', א') ר' יוחנן פתח אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך אם זכה אדם אוכל ב' עולמות שנאמר אחור וקדם וכו' עד כאן. ונמצא אשר בודאי טוב החסד האמת שינחול האדם ב' עולמות. ואך אם כבר חטא האדם גם זה טובה הוא לו שיקבל יסורין.
1
ב׳והנה ידוע אשר מאוד, יורה על גודל הטבת הטוב במאוד מאוד, ולפי זה בהיפך היו צריכין חז"ל לומר דבריהם טוב זה מדת יסורין, ומאוד זה מדת הטוב, כי מדת הטוב הוא הוא הטובה הגדולה עד מאוד לנחול אדם ב' עולמות. ויתכן לומר בזה על פי מה שכתבו חז"ל (יומא ס"ט:) אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה, משה אמר האל הגדול הגבור והנורא וכו', אתא דניאל ואמר עכו"ם משעבדין בבניו איה גבורותיו ולא אמר הגבור וכו', עד אתו אינהו ואמרו אדרבה הן הן גבורותיו וכו' עד כאן. כי זה גבורה גדולה וחזקה לראות בצער אדם החביב עליו ולשתוק. והנה למשל אדם המצוה לרופא לחתוך אבר מבן יחידו החביב עליו במאוד ולרוב רחמי האב על הבן ויודע אשר אי אפשר לו כלל לעמוד בשעת מעשה ולראות בהפלגת צער בנו, אך הנה גדלה עליו חיבת בנו לאשר יודע שזאת היא רפואתו ואם לא יעשה לו עתה זאת חלילה יפול עוד לחולי יותר, ואז הוא הולך מהבית ומצוה להרופא לעשות כך לבנו והוא לא יראה זאת בעיניו. וזה שייך באדם אשר על הארץ שיוכל להמלט שלא יראה זאת בעיניו, ולא כן בבוראנו ברוך הוא וברוך שמו אשר עיניו משוטטות בכל הארץ ולית אתר פנוי מניה, ומוכרח לראות ולהביט בצער בניו היקרים שמשעבדין בהן האומות, וזאת היא גבורה גדולה וחזקה במאוד לראות זאת ולשתוק ולהאריך אף לרשעי האומות עד עת בא קיצם.
2
ג׳וכל זה הוא כי כל כך גדלה אהבתו ורוב טובו וחסדו על עמו ישראל, ויודע שזה טובה גדולה היא להם להחיותם להיטיב אחריתם סובל עתה הצער המופלג הזה כביכול ברוך הוא וברוך שמו בכדי שיוכלו לקבל הטובה השלימה בסוף הימים. וזה אשר קובל הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו על ידי עבדיו הנביאים ואמר (ירמיה ב', י"א) ועמי המיר כבודו בלא יועיל כלומר שעמי מחליפים להיות יוכר כבודי בזה שאיני מועיל להם להושיעם מיד אויביהם בבחינת הן הן גבורותיו, ובאמת לא אחפוץ בזה ועיקר הכבוד הוא להיות כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו שיתגלה ישועתי לעין כל ולא שאכבד בזה שאני כובש צערי לראות בצרתם. אשר על כן הנה בתחילת בריאת שמים וארץ צפה הקב"ה בכל אלה וברא העולם בחסד האמיתי כמאמר הקרא (תהלים פ"ט, ג') עולם חסד יבנה וראה מדת הטוב שיעשה בעולם ועוד טובה על טובה שיסבול צערם ודוחקם בכדי להיטיב להם. וזה וירא אלהים וגו' כלומר שראה והנה טוב הטובות שיעשה בעולם במדת הטוב, ועוד טובה נפלאה מאד שיעשה במדת היסורין אשר כביכול בצרתם לו צר כדי שיטיבם לעולמים הכל כנאמר.
3
ד׳או ירצה לפי דבריהם ז"ל לומר והנה טוב מאוד כי ודאי אשר הקב"ה יחפוץ יותר שיאכל האדם העולם הזה והעולם הבא בנחת ושמחה, וכמה וכמה זכו לשתי שולחנות בתורה וגדולה כאחד, כמו שאיתא בדבריהם ז"ל (גיטין נ"ט.). ואך אם יודע באדם שלא יוכל לקבל רוב טובה בדרך אומרם (ברכות ל"ב.) בפסוק (דברים א', א') ודי זהב, וזה לשונם: כך אמר משה לפני הקב"ה בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא שגרם להם לעשות העגל, משל אומרים אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של בשר וכו', וכן הוא אומר (שם ל"א, כ') ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו' עד כאן. ונודע מחקר החכמים אשר גדול ניסיון העושר מניסיון העוני. מוכרח הקב"ה להתנהג בדבר שהוא טוב לפני אדם הזה. ומאד הוא אותיות אדם ולזה אמר והנה טוב מאד פירוש שהקב"ה עורך הטוב מה שהוא טוב לאדם הזה, ולפעמים טוב לו בחינת היסורין ומייסרו הקב"ה באהבתו כי את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג', י"ב) ונגדו זה הוא טוב מאד והבן. אבל באמת בוראנו ברוך הוא וברוך שמו חפץ חסד הוא להנחיל לעולמו שתי שלחנות עולם הזה ועולם הבא ויהיה מודה ומשבח עליו לה' ולעבדו על ידי זה בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.
4
ה׳גם יאמר וירא אלהים וגו'. כי נודע אשר הארת הנוקבא הוא משלשה מילואי הוי"ה יתברך ע"ב מאבא. ס"ג מאימא. מ"ה מזעיר אנפין. והיא אינה מקבלת כי אם המילואים לבד שמספרם הוא גימטריא ק"ב בסוד אומרם ז"ל (תענית כ"ד:) חנינא בני די לו בקב חרובין וכו' כי חנינא עם הכולל גימטריא ק"כ והוא ק"כ צרופי אלהים. והנוקבא הנקראת אלהים מקבלת אורות הק"ב הללו וזה מיתוק לדיני אלהים כי אורות הק"ב הללו עם אותיותיהם עולים ק"כ הממתקים לק"כ צרופי אלהים (עיין בדברי האר"י ז"ל בכוונת חג השבועות) והנה ק"ב גימטריא ו' פעמים טוב כי על ידי הארה הזו הבא משם הוי"ה ברוך הוא סוד הטוב והחסד, נתמתק בחינת הששה קצוות שבה ששת ימי הבנין בבחינת הטוב. ולזה אחר ו' פעמים טוב הנאמרים בתורה בששת ימי בראשית אמר הכתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב וגו', כי אלהים ראה והביט בכל אשר נעשה והנה טוב פירוש שגם הוא נעשה על ידי זה בבחינת הטוב, כי קיבל אורות הק"ב הללו שמספרם ו' פעמים טוב ובאותיותיהם עולים ק"ך הממתיקין לק"ך צרופי אלהים.
5
ו׳או יאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. על פי המבואר בזוה"ק (נשא קכ"ט:) תאנא לא סתים האי עינא לא נאים ולא אדמיך והוא אשגח על כולא ומאשגחותא דהאי עינא מתקנא כולהו וכו' ובגין כך אקרי עינא פקיחא כו' עינא דהוא קיומא דכולא, ועל האי כתיב טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך דהאי אתקרי טוב עין ומניה מברך לכולא וכו' עד כאן. ולזה אמר וירא אלהים את כל אשר עשה כלומר שהביט וראה כל אשר עשה ונעשה על ידי זה טוב מאוד בכל הדברים שבעולם כי הוא הטוב עין האמיתי, ומניה מברך לכולא כאמור.
6
ז׳גם ירמוז על הענינים הידועים בכוונת הציצית שהם מילוי שם הקדוש אהי"ה ורבוע שם מ"ה. והנה שם אהי"ה מרומז על שם הטוב כי שם הוא הטוב האמיתי בלי שום תערובת הרע כידוע, ושם מ"ה רומז על שם אדם מספר מ"ה. ועל כן כיון שהסתכל וראה ה' בעולמו נעשה טו"ב מא"ד, טוב ממילוי אהי"ה גימטריא עין ורבוע מ"ה מספר אדם שהוא מאד גימטריא עין, עיין בשער הכוונות (דרוש ז' בענין הציצית) דכשתסיר מאהי"ה דמילוי ההי"ן הפשוט אותיות המילוי בגימטריא ק"ל כמספר עין. ישארו ואז כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ועל ידי זה מתיחדים כל המאורות יחוד גמור כמו שכתוב בכוונות האר"י ז"ל בסוד איסור הגאוה עיין שם. ומזה נעשה אור המקיף מרחוק בסוד ההסתכלות ונתמשך מזה לעולמות בחינת נשמה לנשמה ועל ידי זה נתקנו כולם בטו"ב מא"ד כאמור.
7
ח׳מה שאמרו חז"ל כאן (בראשית רבה ט', ה') טוב מאד, טוב מות, ולכאורה זה סותר לדברי הזוה"ק שאמר שעל כן לא נאמר כי טוב בשני מפני שנברא בו המות וכו', עיין בפירושנו בפרשת חוקת בפסוק (כ"א, כ"ז) על כן יאמרו המושלים, שביארנו דבר זה תדרשנו משם.
8