באר מים חיים, בראשית א׳:ו׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 1:6
א׳ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. צריך להבין כפל מאמרי אלהים בזה כי אחר שיהיה רקיע בתוך המים ודאי שיהיה מבדיל בין מים למים. גם בעשיה כפל לשונו בזה ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת וגו' ובודאי כיון שעשה הרקיע נעשה הבדלה בין מים למים ועל מה נשנה פעמים. גם למה שינה לשונו גבי הבדלה לומר בין מים למים ולא אמר כבראשונה ויהי מבדיל בין המים, או לומר מקודם יהי רקיע בין מים למים כמו כאן.
1
ב׳ונראה ששני צוויים היה בדבר. אחד יהי רקיע בתוך המים ובודאי על ידו יובדלו זה מזה על כל פנים כפי שיעור עיבוי הרקיע, אבל יכולין לנגוע שניהם ברקיע אלו מלמעלה ואלו מלמטה. והיה תיכף עוד צווי עליהם שיהיה הבדלה בין מים למים שיהיו נבדלים עוד זה מזה במרחק רב מופלג כשתי פעמים אשר מארץ לרקיע כי בין מים עליונים לרקיע כמו בין מים התחתונים לרקיע, כי הבדלת הרקיע ביניהם כבר היה במאמר הראשון והבדלה זו היא הבדלה אחרת להבדילם זה מזה עד שמי השמים לרום, וארץ לעומק. ולכן במאמר יהי רקיע, אמר בתוך המים. כי היו אז מים אחד ממש וכיון שיהיה הרקיע ממילא יהיה הבדלה בין המים לְהֵעָשוֹת מהם שני מימות, מים עליונים ומים תחתונים. על כן בצווי השני אמר ויהי מבדיל בין מים למים כי כבר נעשו שני מימות. ועבור זה כפלם גם בעשיה, אשר כן עשה. תחילה, ויעש אלהים את הרקיע. ואחר כך, ויבדל בין המים וגו', שהבדילם זה מזה במרחק מופלג כאמור. וטעם ההבדלה במרחק מופלג כזה יבואר אם ירצה השם בסמוך.
2
ג׳או יאמר, ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'. על פי המבואר בזוה"ק (בראשית ל״ב:י׳:) וזה לשונו: שבעה רקיעים אינון לעילא וכולהו קיימי בקדושתא עלאה ושמא קדישא בהו אשתכלל. ודא רקיעא הוא באמצעות מיא וכו' ואיהו אפריש בין מיין עילאין למיין תתאין, ומיין תתאין קראין לעילאין ומההוא רקיע שתאן לון וכו' אמר ר' יצחק אית קרומא במציעות מעוהי דבר נש דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיב מעילא ויהיב לתתא, כך כגוונא דא רקיע איהו באמצעיתא וכו' תא חזי אינון מיין אעדו ואולידו חשוכא ועל רזא דא כתיב (שמות כ"ו, ל"ג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים וכו' עד כאן. ובזה תבין בעצמך טעם ההבדלה. ולא הספיק הבדלת עיבוי הרקיע, והבדילם עוד מרחק רב ומופלג כזה כאשר אמר למעלה כי מים התחתונים הם בחינת השמאל והגבורות החזקות ואולידו חשוכא, ומים העליונים הם בחינת חסדים גמורים טובים לשמים ולבריות. וכל עוד שהיו ביחד הנה מטבע הגבורות להתגבר ולהתחזק על צד שכנגדו ואם היה נשאר כן היו מתגברין מיין תתאין בגבורותיהם על מים עילאין שהם חסדים למשוך אותם מעט מעט עד שימשכו כולם אצלם ויתגברו עליהם ויתהפכו מטבעם שהוא חסד לטבע הגבורות שהוא דין, ובודאי אם היה כן לא היה קיום לעולם כי מי יצדק לפניו בדין.
3
ד׳ועל כן הבדיל ביניהם בשתי בחינות. א', עם הרקיע הממצע ביניהם. וב', הבדלה עצמית להרחיקם מרחק עצום אלו מאלו והראה בזה מעלת החסדים שהם עליונים במעלה מעלה, ופחיתות הגבורות שהורידן מטה מטה. ובזה נכנעו הגבורות והכירו מקומם וערכם וידעו מעלת החסדים עליהם, כמו שאיתא בדברי הזוה"ק (שם י"ז. ובמקדש מלך שם). והנה ענין הבדלה זו עיקרה להפריש הגבורות ולהורידם שלא יתגברו על החסדים אבל באמת הם צריכין לחסדי אל להשפיע להם חיות ושפע וברכת ה', לכן מיין תתאין קראין לעילאין ומההוא רקיע שתאן כדוגמת קרומא דבר נש השואב מעילא ויהיב לתתא.
4
ה׳ועל כן דימהו בזוה"ק להבדל הפרוכת אשר בין קודש ובין קודש הקדשים. כי צריך להפסיק שקודש הקל לא יסתכל בקודש החמור ממנו, וכן בכל דבר שבקדושה כן טבעה, שהקטן בוש מלהסתכל במה שגדול ממנו אבל הגדול נותן תמיד עינו והשגחתו על הקטן להשלימו בכל אשר יחסר כידוע מספירת הכתר אשר הוא עליון שבעליונים ומשגיח אל התחתון שבתחתונים (ולא כן בקליפה שהוא להיפוך שהגדול אינו מסתכל בקטן והקטן אינו בוש מלהסתכל בגדול). וכן כאן ההפרש וההבדל הוא שמים תחתונים לא יתערבו ויסתכלו בעליונים מפני שמעלתן בקודש גבוה מהם, אבל מים העליונים לא הובדלו עד עתה מן התחתונים אדרבה צריכין תמיד להסתכל עליהם להשפיעם מטובם על ידי הרקיע הממצע ביניהם השואב מעליונים ונותן לתחתונים כדוגמת הקרומא, כי כן דרכי עליונים שאינם משפיעים לתחתונים כי אם על ידי הממוצע ביניהם כידוע, וכאשר כתבנו בזה בחיבורנו סידורו של שבת (חלק שני דרוש ב' פרק א'). ועל כן אמרו חז"ל (תענית ט':) כל העולם כולו ממים העליונים הם שותים שנאמר (תהלים ק"ד, י"ג) משקה הרים מעליותיו, מעליותיו של הקב"ה. לפי שמים עליונים הם הם בחינת החסדים הגמורים ולכן מהם יורד גשמי רצון ברכה ונדבה על ידי הרקיע הלז כנאמר.
5
ו׳ובזה נבוא לביאור הכתוב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים פירוש אף ששבעה רקיעים הם, והם השמים ושמי השמים שהקב"ה יושב עליהן כמאמר הכתוב (דברים ל"ג, כ"ו) רוכב שמים בעזרך ונאמר (ישעיה ס"ו, א') השמים כסאי וכולהו קיימי בקדושה עילאה ושמא קדישא בהו אשתכלל כנ"ל. אבל רקיע זה יהיה בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, פירוש שהוא יהיה הממוצע ביניהם לשאוב מלעילא ולהוריד לתתא להשוות המחלוקת ולעשות שלום ביניהם כאמור. וכמו שאיתא בזוה"ק (ויקרא י'.) אלמלא האי רקיע דאפריש בין מיין עילאין לתתאין הוי פליגי עלמא מנייהו אבל האי רקיע עביד שלמא עד כאן. ועל כן אמר בין מים למים פירוש שההפרשה וההבדלה אשר נעשה על ידו הוא רק הבדלה אחת בין שני המימות בין מים התחתונים לעליונים שלא יסתכלו למעלה לקטנות מעלתן ממים העליונים, אבל העליונים אינם מובדלים מתחתונים מלהשפיע להם תמיד כל טוב וברכה, ואילו היה אומר ויהי מבדיל בין המים היה משמע ששניהם מובדלים זה מזה ולא כן הוא. וכן עשה. ויעש את הרקיע ויבדל בין מים אשר מתחת לרקיע כאמור. ועבור זה סיים ויהי כן. ולכאורה הוא למותר כי אחר שאמר ועשה, ודאי שהיה כן. אכן זה יגיד שבחן של מים העליונים שלא שינו מדעת בוראם ולא נעשתה הבדלה רק בין תחתונים לעליונים ולא מן העליונים לתחתונים ועד עתה מוכנים להשפיע כל טוב וברכה כרצון בוראם. ועל כן,
6