באר מים חיים, בראשית י״א:כ״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 11:27
א׳ואלה תולדת תרח וגו' עד והרן הוליד את לוט. יש לדקדק שינוי לשון שנאמר בהרן, והרן הוליד את לוט מה שאין כן בכל הנאמרים למעלה בכולם נאמר ויולד כמו ויולד את אברם או את שרוג את רעו וכדומה ובזה נאמר הוליד לשון עבר.
1
ב׳והנראה כי הנה יושבי הארץ אשר בעת ההוא כולם היו מורדים בה' ומכעיסים לפניו והכל הלך אחר הראש נמרוד גבור ציד שהמריד כל העולם על הקב"ה וכמאמר חז"ל (אבות ה', ב') עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין וכו'. וכולן היו רשעים בגלוי להמרות עיני כבודו, ואכן הרן מדה אחרת היתה לו שלא התגלה עוונו בעזות מצח למרוד בגלוי נגד ה', רק לבו לא היה שלם עם ה' אלהיו, כמאמר חז"ל (בראשית רבה ל"ח, "ג) שהיה הרן יושב ואומר בלבו אם אברהם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו, וזה היה עבור מה שידוע מכתבי האר"י ז"ל שלכל אדם יש ב' אורות המאירין עליו אחד נקרא אור המקיף והשני אור פנימי, והפנימי הוא מאיר בתוכו בתוך לבבו להטות לבו כפי כח האור הזה, ואור המקיף הוא מאיר על האדם מבחוץ ויש לפעמים שהפנימיות שבו טוב ולא המקיף ולפעמים בהיפוך, וזה היה בהרן כי היה לו אור מקיף מבחוץ מבחינת הטוב ועל כן לא היה יכול להיות רשע בחוץ לעין כל מפני אור המקיפו ורק בתוך נקודת לבבו לא היה שלם עם ה' כי אור הפנימי שלו היה מבחינת לא טוב והיה לבבו מהסס עם ה', ואמנם אחר שראה שאברהם ניצול מכבשן האש התחזק עצמו באור המקיף על תוכן לבבו והלך אחריו והפיל אותו נמרוד לכבשן ונשרף כי לא היה ראוי לנס מפני הרע שבו.
2
ג׳והנה בחינה זו נקראת לוט כי הנה הוא בעצמו באתערותא דליבא לא היה מתעורר לעבוד את ה', ורק אף על גב דאיהו לא חזי מעשה ה' באור הפנימיות שלו, מזליה חזי באור המקיף, את הנעשה בחוץ. וכשראה את אברהם עובד ה' בצדקו גם הוא חמד והתאוה מבחוץ לעשות כמעשהו, והיו כל מעשיו הטובים מעוטפים ומלובשים באור המקיף שלו המקיפו מבחוץ, והוא בחינת לוט שהוא לשון עטוף כמו לוטה בשמלה (שמואל-א כ"א, י') ועל כן אמר והרן הוליד את לוט בלשון עבר כי עיקר תולדות האדם הוא המצוות ומעשים טובים שלו וכולם היו בבחינת לוט על שנתעטף ונתלבש באור המקיף אשר מבחוץ ולא היה באתערותא דליבא מפנימיות לבבו, ומיום שעמד על דעתו על המעשים טובים שהיה לו כולם היו בבחינה זו, וכדוגמת זה ממש היה לוט בנו כמאמר הכתוב (בראשית י"ב, ד') וילך אתו לוט, כי עם אברהם הלך בראותו מעשה אברהם כי אור המקיף שלו היה מבחינת הטוב, ולא לבבו. ועל כן בעת שילד את לוט אמר הוליד לשון עבר לרמז על כל בחינת התולדות שלו הם המעשים טובים הכל היו בבחינת לוט וכדמותו וצלמו ילד את בן הזה, ואת, רבוי הוא בכל מקום לומר שהרן בעצמו היה בחינת לוט וילד גם את לוט, לבן לו. ועל כן אמר הכתוב תיכף אחרי זה,
3