באר מים חיים, בראשית י״ב:י״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 12:12
א׳והיה כי יראו אותך המצרים וגו' למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך וגו', הבנת כתובים האלה נודע שהם קשים מאוד כי למה יעלה על לב מצרים להרוג אותו בשביל אשתו וכי לא יוכלו לקחת אותה בעל כרחו אף שיחיה ולמה יעשו שתיהן להרוג נפש ולקחת את אשתו, יקחו את אשתו ואותו יחיו. ויותר פלא מה שאמר אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך פירוש שיתנו לו מתנות כפירוש רש"י וכי ח"ו היה אברהם מרוצה לזה שתלקח האשה אל בית המלך ויתנו לו מתנות אתמהא, ואם תאמר שאפשר היה פיקוח נפש בזה שלא ימות ברעבון כאשר סיים וחיתה נפשי בגללך, הלא גילוי עריות הוא אחד מדברים שנאמר בהן יהרג ואל יעבור ומכל שכן כשאין סכנה מפורשת רק מיתה ברעב מה שיכול לילך מבית לבית הוא ואשתו לשאול על הפתחים לחם צר ולא לבוא לידי כך, ואפשר לומר שתאמר כי על האשה אין חיוב כל כך בזה לפי שקרקע עולם היא (וכמו שאיתא בסנהדין ע"ד: ועיין ברמב"ם רפ"ה מהלכות יסודי התורה דלא פסק כלל להאי תירוצא ולדידיה אף באשה תהרג ואל תעבור) מכל מקום זה דוחק גדול לאמר זאת על אברהם אשר עמד בכמה נסיונות ומסר נפשו לה', ח"ו יפקיר את שרה המקודשת ומטוהרת בצדקתה הגדול למקום ערל וטמא בשביל אכילת לחמו, ולא מצינו שה' יחשוב לו עון בכל זה.
1
ב׳ומה שנראה בזה הוא כי אמרו חז"ל (סנהדרין צ"ה.) כשהיה דוד המלך אצל ישבי בנוב שבא אליו אבישי בן צרויה לעזור לו ואמר שֵׁם ואוקמיה לדוד בין שמיא לארעא, ונימא איהו (פירוש למה לא אמר דוד בעצמו השם שינצל) אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין וכו' עד ויעזור לו אבישי שעזרו בתפילה וכו' עד כאן. ונמצאת למד אשר דוד בעצמו לא היה יכול להנצל מידם מצד אין חבוש מתיר עצמו עד שעזר לו אבישי בתפילתו ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ד', ט') טובים השנים מן האחד וגו' כי אם יפולו האחד יקים את חבירו וגו', כדבר האמור אשר אם אחד יפול אין חבוש מתיר עצמו. וכן על זה רמזו חז"ל באומרם (סנהדרין ע"א:) כינוס לצדיקים הנאה להן והנאה לעולם פיזור לצדיקים רע להן ורע לעולם כי כשהם שניהם יחד אז זכותן גדול ולא כן אם הוא באחד ומי יקימנו.
2
ג׳אשר על כן נאמר, אשר אברהם אבינו ע"ה ודאי יידע בטוב ובטח בה' אלהיו אשר לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וכשם שירד לכבשן האש וניצל וכדומה כן בודאי תנצל שרה הצדקת ממשכב הנכרי פרעה הרשע וכמו שכתב בזוה"ק (פרשה זו פ"ב.) דחמא שכינתא ובדא אתרחיץ עיין שם. ואמנם חשש כי כאשר יראו המצרים שאינן יכולין לנגוע בה על ידי נס כאשר היה על ידי הכאת המלאך, או שארי דברים שימנעם ה' מלהתעלל בה, יחשבו כי זאת ודאי זכות אברהם ותפילתו הוא המסייע לזה לצד שהיא אשתו, ואם תבעל לנכרי פגם גדול הוא לו ובזיון רב להתעלל באשת חיקו, ועל כן זכותו מסייע לה שלא יוכלון ליגע בה, כי הלא אין חבוש מתיר עצמו כאמור (אחר כותבי זאת מצאתי כן מפורש במאמר חז"ל (שמות רבה כ', א') וינגע ה' וגו' על דבר שרי אשת אברם מה תלמוד לומר אשת אברם טובים השנים מן האחד ופירשו שם שני זכויות זכות עצמה וזכות אברהם גרמו לנגע לפרעה כאמור) ועל כן יעצו יחד להרוג את אברהם ובצד ההריגה הנה אין כאן כי אם זכותה לבד, ועוד נראה להורגו בסתר שלא תוכל היא לעזרו בתפילתו כי לא תדע מה יולד יום, ובזה נוכל לו, ולא תשאר כי אם היא לבדה ונגביר עליה לתופשה באופן שירצו לפזר הצדיקים להיות חס ושלום רע להן להתגבר עליהן.
3
ד׳וזה אמר הכתוב והיה כי יראו אותך המצרים, כלומר הן אמנם בטחה נפשי בה' שלא יהיה בך מהם כי אם ראיה בעלמא אבל לא יגע בך ערל וטמא, ועל כן אמר והיה המורה על לשון שמחה כמו שאמרו חז"ל (פתיחתא דאסתר רבה י"א) ולכאורה מה לשמחה בזה שיראו אותה המצרים ואכן בטח בה' שרק יראו אותה ולא יגעו בה בשום אופן וזה שמחתו בה' אשר לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואך זאת אני חושש כי יאמרו אשתו זאת כלומר מה שלא נוכל לנגוע בה הוא עבור שהיא אשתו אשת אברם וזכותו גם כן מסייע לה כי אין חבוש מתיר עצמו וכו' ועל כן והרגו אותי שלא תשאר כי אם את לבדך ויכלו לך. ועל כן,
4