באר מים חיים, בראשית י״ב:ה׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 12:5
א׳ויקח אברם וגו' ויצאו ללכת ארצה כנען וגו'. עיין מה שכתבתי למעלה לבאר מנין ידע אברהם את הדרך אשר ילך בה, ולפי פשוטו נראה על דרך מה שכתב הזוה"ק (בפרשה זו ע"ח.) וזה לשונו: קודשא בריך הוא יהיב ליה לאברהם רוחא דחכמתא וכו' ואתקל בתקלא וידע חילין די ממנין על סטרי דישובא כד מטא לגו נקודה דאמצעיתא דישובא תקיל בתקלא ולא הוה סליק בידיה אשגח למידע חיליה וכו' כדין ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה דכנען וכו'. והן על זאת ודאי שלא היה לו על זה צווי מפי הקב"ה רק שמעצמו נמשך לשם לפי שידע כי משם הושתת עלמא ושם שער השמים, וגם כאן אף שלא הראה לו הקב"ה את הארץ שיער בנפשו וחכמתו כי ודאי זה הארץ יחפוץ ה' להנחיל לו לרשתה ועל כן תיכף כשבא אל הארץ נראה אליו ה' ואמר לזרעך אתן וגו' כלומר כיוונת לדעתי כי זה הוא הארץ אשר חפצתי לתת לך ולזרעך עד עולם, ולזה ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו פירוש ששש ושמח במה שנראה ה' ובישר לו שהוא הסכים אליו שכיוון לדעתו של הקב"ה וכמו שפירשו ז"ל ישמח משה במתנת חלקו.
1
ב׳גם יאמר ויצאו ללכת וגו' ויבואו וגו'. על דרך אומרם ז"ל (בבראשית רבה ל"ט, י"א) לפום דאמרין אנשי מבית לבית חלוק, מאתר לאתר נפש, ברם את לא נפש את חסר ולא ממון וכו' והעיד הכתוב אשר כן נעשה יצא בשלום ונכנס בשלום בנפשות ובממון.
2