באר מים חיים, בראשית י״ג:י״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 13:14
א׳וה' אמר וגו' אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה וגו'. ולכאורה היה לו לומר ויאמר ה' אל אברם כבשארי מקומות ואולם זה קאי למה שלמעלה כי לא זה שהכירו הכל מה בין אברהם ללוט ולא יעלה על לב שמה שנראה ה' אל אברהם מקודם היה זכות לוט גם כן מעורב בו כאמור אף נודע ההיפוך שדוקא אחרי הפרד לוט מעמו התיחד הדיבור אליו כראוי ואמר לו הנבואה מפורשת באריכות שא נא עיניך וגו' עד צפונה ונגבה ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו' עד קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה אמרו חז"ל (בבא בתרא ק. לדעת ר' אליעזר) שהוא היה חזקה להחזיק אברהם בארץ מה שאין כן קודם אף שנתגלה אליו הקב"ה ואמר לזרעך אתן את הארץ היה בלשון קצר וקל מה שהיה מן ההכרח להודיע לו זאת כאשר כתבנו למעלה ובזה נכון אומרם ז"ל (ברש"י ז"ל וכן הוא בזוה"ק פרשה זו פ"ה.) כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו וכולם הקשו שאף מקודם נגלה אליו ה' ואמנם זה היה בקיצור מופלג מה שהיה מן ההכרח להודיע לו וכאן נאמר לו הנבואה מפורשת באהבה ובחיבה כנאמר למעלה. ועל כן אמר "אחרי", ולכאורה היה לו לומר "אחר", כי אחר סמוך הוא כמאמר חז"ל (בבראשית רבה מ"ד, ה' לדעת ר' הונא) וזה היה תיכף לפרידת לוט. ואולם כי יכוון גם כן ללשון מְאַחַר, כלומר מאחר שהפרד לוט מעמו ולא היה עם הרשע בשכונה אחד התיחד הדיבור אליו כראוי ואז נתוודע בבירור כי אברהם אוהבו ולא אחר, ובניו ירשו ארץ וישכנו לעד עליה ואין לאחר חלק בה כנאמר.
1
ב׳גם יתבאר הכתוב על הדרך הנזכר באופן זה כי הן אברהם אבינו בראותו כי ריחק את לוט מעמו ואמר לו הפרד נא וגו' והלך לוט וישב לו בערי הככר ויאהל עד סדום וגו', מורך עלה בלבבו פן ח"ו גרם הוא להיות נדחה נפש אדם תחת כנפי השכינה ולגייר גרים ועתה ידחה מעמו נפש אדם וגרם שישב לו בסדום שאנשיה רעים למאוד. וידוע מה שאמר שלמה המלך ע"ה בחכמתו (משלי י"ג, כ') ורועה כסילים ירוע וגו' כי דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו כמו שכתב ברמב"ם ז"ל (ריש פרק ו' מהלכות דעות). ועם היות שהוא לא צוה לו לשבת בסדום אף על פי כן חשש פן דחפו בשתי ידים וכבר אמרו חז"ל (סוטה מ"ז.) לא כאלישע שדחפו לגחזי וכו' ואמרו לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וכו', והן אמת שאברהם אבינו כיוון לזה באמרו אם השמאל ואימינה וגו' פירוש אף אם אדחה אותך בשמאל אקרבך בימין אך עם כל זה לגודל צדקת אברהם בראותו הפרצה שנעשה מזה שנתחבר לאנשים רעים כאלה ובודאי יחטיאו אותו חשש אולי יש בידו עון מה, על זה. ועל כן וה' (ב"ו" החיבור) דבוק לשלפני זה, לפי שאנשי סדום רעים וחטאים וחשש אברהם פן יחשוב ה' לו לעון על דיחוי לוט מעמו, על כן תיכף וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו הראה לו כי מאחר שְפִרֵד לוט מעמו נתגלה אליו הדיבור כנזכר, וממילא יראה כי לא חשב ה' זאת לעון אדרבה מצוה גדולה חשב לו להיות מתגלה אליו בעבור [שדחה] הרשע ממנו. וגם נודע מאמרם ז"ל (שבת ד.) אשר אין אומרין לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירו. וכן כאן אחר שאינו מתגלה אליו הקב"ה בהיותו עם שכונת הרשע מותר לו לדוחפו מאתו אף אם ירשיע יותר והלעיטהו לרשע וגו' (בבא קמא ס"ט.) מאחר שמעכב אחרים מלעשות מצוה.
2
ג׳או ירצה על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה מ"ד, ד') בפסוק היה דבר ה' במחזה וגו' לפי שהיה ירא אברהם אפשר כבר קבלתי כל זכויותי על כן אמר לו אל תירא וגו'. וכן כאן לפי שהיה אברהם ירא שמא יש בידו עון, על כן נתגלה אליו ה' ואמר לו שא נא עיניך וגו' כי אין בידך עון על זה, וזה אומרו וה' וגו' אחרי הפרד לוט, כלומר מאחר שהפרד לוט והיה אברהם ירא נתגלה אליו ה' ואמר לו שא נא עיניך וגו' וכאמור.
3