באר מים חיים, בראשית י״ד:כ״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 14:22
א׳ויאמר אברם אל מלך סדום הרמתי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו'. צריך להבין מה הרמת יד שייך בכאן. ונראה כי הנה נודע אשר ענין הנדר הוא מי שאוסר החפץ עליו לומר ככר זה עלי קונם, או נכסיו של זה קונם עלי. וענין השבועה הוא מי שאוסר עצמו על החפץ לומר שבועה שלא אוכל דבר זה, או שלא אהנה מזה ולשני הבחינות האלו היה צריך אברהם במה שאסר עצמו לקחת מרכוש סדום ועמורה. נדר היה צריך לפי שידוע אומרם ז"ל על ואכלת שלל אויביך (דברים כ', י"ד) מצוה אפלו קדלי דחזירא (חולין י"ז.*שם בגמרא נלמד דין זה מן הכתוב (דברים ו', י"א) ובתים מלאים כל טוב, ועיין בילקוט תתקכ"ז, וצ"ב.) לפי שהעשה דוחה את לא תעשה וכאן שהשיג שלל אויביו והיה מצוה עליו דוקא להנות מזה בקום עשה לזה הוצרך דוקא לנדר לפי שנדרים חלין על דבר מצוה, מה שאין כן בשבועה (כמו שאיתא בטור שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רט"ו). ושבועה היה צריך לפי שלא רצה לקחת גם שכר מבית גנזיו בעד זה, כפירש רש"י בפסוק ואם אקח מכל אשר לך וזה דבר שאין בו ממש הוא, ואין הנדר חל עליו (כמו שאיתא שם סימן רי"ג). ולזה אמר אלו שתי הלשונות אם מחוט ועד שרוך נעל שאסר החפץ עליו בתורת נדר לחול על דבר מצוה, ואם אקח מכל אשר לך לשון שבועה שאסר עצמו על החפץ לחול על דבר שאין בו ממש.
1
ב׳והנה הש"ך פסק (ביורה דעה סימן ר"ו) אשר אחד המפציר בחבירו לקחת ממנו דבר זה והוא אומר לא אקח מאשר לך אז הוי ידים מוכיחות שבתורת נדר או שבועה אמר ואף אם לא התחיל בנדר, נדר הוא. מה שאין כן כשאין חבירו מפציר בו אם לא התחיל בלשון נדר או שבועה לא נאסר עליו. אשר על כן הנה החפצים שהפציר וביקש מלך סדום ממנו לקחת אותם לא היה צריך להתחיל בלשון נדר ומה שאמר אם מחוט ועד שרוך נעל אז הוי ידים מוכיחות שבתורת נדר אמר, ויד הנדר כנדר. ואכן מה שאמר ואם אקח מכל אשר לך שהוא שלא אקח שכר מבית גנזיך כנזכר למעלה ועל דבר זה לא הפציר אותו מלך סדום מקודם והוא הקדים לישבע שלא יפצר בו לקחת, לזה צריך להתחיל בשבועה ואם לאו שבועתנא לא שבועות. ולזה אמר תחילה הרימותי ידי לה' אל עליון כלל ב' הדברים כי הנה מרים בשבועה לה', וגם ידי, שבא בתורת יד הנודע לבוא אליו בשבועה ובנדר, והכל לה' אל עליון. אם מחוט ועד שרוך נעל זהו הנדר והוי נדר מחמת יד הנודר ידים מוכיחות אף שלא התחיל בו. ואם אקח, הוא השבועה שהתחיל בו ואמר הרימותי בשבועה לה' והכל כי היה צריך לשניהם כאמור.
2