באר מים חיים, בראשית ט״ו:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 15:1
א׳אחר וגו' היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו' אנכי מגן לך וגו'. צריך לדעת מה נשתנה ענין הנבואה הזו שנאמר בה במחזה מה שאין כן בשארי דברי נבואות לא נאמר רק וירא ה' אל אברם וכדומה וגם תיבת לאמר צריך להבין למי יאמר. והנראה כי אמרו חז"ל בזה (בראשית רבה מ"ד, ד') אחר שנעשה לו נס שהרג המלכים והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו אל תירא אברם אנכי מגן לך מן העונש שלא תענש על כל אותן הנפשות שהרגת ושכרך הרבה מאוד וכו' עד כאן. ולזה הנה תיכף בעת שחזה וראה אברהם זאת במחשבתו והיה דואג מן העונש, ושכבר קיבל שכר על כל צדקותיו, מיד הקב"ה ברוב חסדיו גילה דברו אליו לאמר לו אשר לא כן הוא, והבינו עוד טעם בדבר, אשר לא כמחשבתו ח"ו כן יהיה, ואדרבה שכרו ירבה מאוד.
1
ב׳ועל כן אחר הדברים האלה שהרג אלו המלכים היה דבר ה' אל אברם במחזה בעת חזיונו ומחשבתו, לאמר, פירוש להשיב לו על מחשבתו ולאמר לו טעם בדבר אשר בודאי אל תירא אברם כי אנכי מגן לך. והוא כמשל לאחד מעבדי המלך החשובים שפעם אחד מסר נפשו ממש בשביל כבוד המלך ואין דרך המלך לקפח שכר כל בריה ובפרט למי שמסר נפשו עליו ועל כן הנה שולח אחריו לבוא אליו לכבדו כראוי לו ולהנהותו מגנזי המלך, ודרך שליחות המלך הנה ודאי ברכב ופרשים וסוסים רצים לפניו ואנשים חשובים גבורי חיל מלובשין שריון להוליכו מביתו עד בית המלך כי המלך חפץ ביקרו, ואם כאשר יבוא לחדרי המלך יקרה אשר יבוא אחד מעמי הארץ וירצה להזדווג לאיש הלזה לעשות לו איזה רעה קטנה או גדולה ודאי עבדי המלך ניגשים אל האיש הבליעל הלזה ופוצצין את מוחין בגזירין, בנחיצה רבה, כאילו היה מרים יד במלך עצמו כי כל זה הוא כבוד המלך, והנה האיש הלזה אשר בא אל המלך אומר בלבו הנה קבלתי כל שכרי אשר היה מגיע לי איזה כבוד מאת המלך כי אם לא היו עבדיו מצילים אותי עתה כבר הייתי נהרג וניזוק מאיש הבליעל שפגעני ודי שכרי בזה ומה לי לזעוק עוד אל המלך לאיזה טובה כי את נפשי הציל ומה גם הכבוד הגדול שהיה לי על הדרך טרם בואי למלכי ודאי די שכרי, ואולם בלב המלך לא כן הוא והמלך מביא אותו לחדריו והיכליו ומכבדו בכבוד גדול ומראה לו גנזי המלך מה שרוצה להנהותו מהם. והוא אומר אל המלך, אדוני הלא כבר קבלתי שכרי משלם מכבוד הגדול שהיה לי על הדרך ומהצלת נפשי, והמלך משיבו כל מה שהיה לך עד עתה לא כבודך הוא כי אם כבודי כי אין דרך וכבוד המלך לשלוח אחר איש כי אם ביד הרצים רוכבי הרכש ובאנשי חיל, ומה שהצילו אותך מהריגה זה ודאי כבודי כי מאחר שאני שלחתי בשבילך ואיך היה כבוד לי אם היית נהרג על ידי ח"ו מליסטים מזוינים, זה הוא בושה לפני ומה היו הבריות אומרין כי לא היה בי כח להצילך מיד מכיך ועל כן זה הכל שלי. אבל שכרך אשר מגיע אליך רם ונשגב, הנה הוא גנוז וטמון באוצרות המלך.
2
ג׳וכזה קרה לאברהם אבינו אחר שמסר נפשו כמה פעמים בשביל קדושת ה' ואחר כך אמר לו ה' שיבוא לחצרותיו להתהלך לפניו בארצות החיים ושם יעשהו לגוי גדול ויברכהו למאוד וכן נעשה לו שבא בכבוד גדול ושמעו הלך בכל המדינות ואחר כך הלך למצרים ושם הפליא חסדו עמו ועטרהו שם בעשירות רב במקנה כבד ואחר כך כשישב לו בנחלת ה' באו אלו המלכים להזדווג לו ועיקר ביאתם היה בשבילו לחרף מערכות אלהים חיים האם יוכל להצילו מידם כאשר כתבנו למעלה, והושיעו ידו לו ורדף אחרי המלכים ויכם והיה אברהם אומר שכבר קיבל כל שכרו בזה שניצול מהם והקב"ה אומר אל תירא אברם מזה כי הלא אנכי מגן לך שאני אמרתי לך שתבוא פה ואנכי אהיה עמך ואברכך ואגדלה שמך ואם היית נהרג מהמלכים בנחלתי ח"ו מה היו הבריות אומרין לא יכולתי להצילך מהם ונמצא זה הוא כבודי לבד, מה שניצלת מידם. אבל שכרך הרבה מאוד טמור וגנוז באוצרותי, וכן אמר משה רבינו ע"ה בתפילתו (במדבר י"ד, י"ד) עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם וגו'. ועל כן זה הוא כבודך שלא תכלם ח"ו במדבר כי מה יאמרו הבריות אחר שראו כי אתה רצית להביאם לארץ ואינך מביאם, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ל"א, כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. כי רב טוב המגיע לצדיקים הנה הוא צפון וטמון, ומה שפעלת לחוסים בך להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב לא ח"ו שיתמעט על ידי זה זכויותיהם כי הוא רק נגד בני אדם להראות לבני אדם כח ה' וכבודו אשר הוא מגן על הצדיקים, אבל שכרם כפול ומכופל צפון וטמון בגנזי המלך עולמים ברוך הוא אשר יעשה למחכה לו.
3