באר מים חיים, בראשית ט״ז:ב׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 16:2
א׳ותאמר שרי וגו' עצרני ה' מלדת בוא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה. הגם שגם שרה בודאי האמינה בדברו של הקב"ה שיתרבה זרעה כעפר הארץ וכל זרע אברהם ממנה יהיו כי הלא לא מצינו שיאמר ה' אל אברם לקחת לו אשה על שרי אמנם שרי אמנו נביאה היתה, ובדוקה לאברהם ממצרים שמלומדת בנסים ומדברת עם מלאכי אלהים שאומרת למלאך הך והוא מכה וכן כאן עשתה זאת על פי רוח הקודש שבה כמאמרם הנזכר והוא כי היה צריך לצאת קצת הזוהמא הנמצא עוד באברהם מלבוש אביו תרח שנולד בו בישמעאל בכדי שיהא יצחק זך ונקי טהור וקדוש ראוי לעולה תמימה. ועל כן אמרה הנה נא עצרני ה' מלדת פירוש רק עצירה מועטת עתה מלילד אבל סוף שאהיה נפקד בבנים ואז לא תצטרך לאשה אחרת, ואך כשתקח אחרת לא תוכל שוב לדחותה מאתך ועל כן בוא אל שפחתי וכאשר לא תצטרך אליה הרי היא שפחה כמו שהיתה, תחזור לעבודתה להיותה בביתי כימי קדם.
1
ב׳ואך יקשה איך תסית שרי לאברהם על דבר עבירה שבן חורין ישא שפחה. אכן הנה נודע אומרם (נזיר כ"ג:) גדולה עבירה לשמה וכו' וכאן מצוה גדולה יש בדבר אולי אבנה אנכי ממנה להוליד אחר כך זרע כשר וטהור זך ונקי. ואכן במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבד לרב שיעבור אברהם בדבר האסור לו מפני דברת שרי, ולזה אמר הכתוב וישמע אברם לקול שרי לרוח הקודש שבה כנאמר. ונודע מה שפסק הרמב"ם ז"ל (בפרק ט' מהלכות יסודי התורה הלכה א'-ג') שאם יעמוד נביא ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה וכו' הרי זה נביא שקר וכו' אבל אם יאמר לנו הנביא לעבור על אחת ממצוות התורה בין קלות בין חמורות לפי שעה וכו' מצוה לשמוע לו וכו' עד כאן. והיא הנה נביאה היתה כאמור, ועל כן כדבריה עשה, וה' הסכים על ידה כנאמר.
2