באר מים חיים, בראשית י״ז:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 17:1
א׳ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה' וגו' אני אל שדי וגו' והיה תמים וגו'. והודיע הכתוב כמה היה ימי שני חיי אברהם בעת המילה לצד שהיה צריך לְהֵעָשוֹת על ידי המילה תמים ושלם, ועיקר התמימות הוא תמים בצדקתו צלול וברור שלא יערב בו איזה סיג ודופי אחר כי אם שלם בשלימות ולא יעצרנו ולא יעכבנו עוד שום בחינת נסיון וכל דבר בעולם להזיזו מאמיתיות צדקתו. והוא בחינת האמת וישר ולא עולתה עוד בו שכל אבריו נעשים אמיתיים בחזקם בה' אלהיו שלא לעבור פיהו בשום אופן מעתה ועד עולם.
1
ב׳והנה נודע מה שמבואר מאת הרב הקדוש האמיתי איש אלהים קדוש מוהר"ר שמשון מאסטריפאלי זללה"ה בביאור מה שאמר בספר הפליאה (אות קס"ג) שלשה פשטא ואחד מהפך להודיע שחותמו של הקב"ה אמת כי מספר אמת רומז על תשע כי כן עולה מספרו במספר קטן ולכן מרמז על מספר זה כי זה המספר הוא אמת שאינו בטל לעולם כי אם תכפילנו בכפילות שונות לעולם לא יבטל מספר התשע למשל ב' פעמים ט' הוא י"ח והוא במספר קטן תשע, ג' פעמים ט' הוא כ"ז והוא במספר קטן תשע ד' פעמים, עולה ל"ו והוא במספר קטן תשע וכן לעולם. ועל כן אמת עולה תשע כי הוא אמת שאינו בטל לעולם.
2
ג׳והנה ד' מילויי שמו יתברך ידוע שהם ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, וכולם מורים למספר תשע שהוא אמת לפי שחותמו אמת, ואמת הוא לעולם ולעולמי עולמים. ועל כן ע"ב במספר קטן תשע וכן ס"ג, מ"ה. וגם ב"ן, כי נון פשוטה עולה ת"ש כידוע והוא במספר קטן שבע ועם ב' הוא תשע, אך לפי סדר כתיבת אותיותיהם היה צריך להכתב נ"ב כמו ע"ב ס"ג שמספר המרובה הוא קודם, ואך אם יכתב כה לא יהיה זה מורה למספר האמת כי לא יהיה עולה רק ז' ולכן נתהפך מסדרו להכתב בסדר הזה ב"ן להורות על אמת וזה שאמרו ג' פשטא ואחד מהפך, כלומר ג' מילוים נכתבים בפשטא. פירוש, ישר. מספר המרובה קודם, כאשר מחויב לפי סדר לשון הקודש (וכמו שכתוב בשולחן ערוך אבן העזר). ואחד מהפך, נתהפך מסדרו להכתב ב"ן להודיע שחותמו אמת כנאמר, עד כאן דברי פי חכם חן. ועל כן בהמלא לאברהם צ"ט שנים הרמוז לבחינת האמת השלם צוהו הקב"ה למול להיות בזה תמים ואמת ושלם בצדקתו ויהיה כולו אמת שלא ימצא בו שום דופי וסיג, וכל אבריו יהיו אמיתיים תמימים ושלמים בצדקת ה' כאשר אמרנו.
3
ד׳ועוד נראה טעם המילה בזמן הזה כי נודע סוד המילה שהוא להכרית הערלה מבחינת היסוד כי כל זמן שהיסוד אטום בערלה אינו יוצא ממנו שום אור אל בית המלכות וכאשר נכרת הערלה אז ירד האורה מבחינת היסוד שביסוד אל המלכות ה' אחרונה שבשם הוי"ה ומזה מאירין כל העולמות כי כאשר ממרחק תביא לחמה בחינת יסוד שביסוד כי היסוד נקרא בחינת אל"ה, אלה דברי הברית, ו' פעמים ו'. והוא בחינת יוסף, ו' פעמים שם הוי"ה. ויסוד שביסוד הם ב' פעמים יוסף, ובאל"ה, עולים למספר מרח"ק. וכאשר ממרח"ק תביא לחמה אז ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה ונתמלאה שמחה וחדוה בכל העולמות, וידוע אשר בחינת היסוד הוא במדה התשיעית ממעלה למטה ונקרא על שם הצדיק, צדיק יסוד עולם כי נכלל מכל עשר ספירות. וט' פעמים יו"ד הוא צ', ויסוד שביסוד הא בבחינת צ"ט (ויותר נראה שבא לרמז על בחינת יסוד שבמלכות שהוא צ"ט ממש והבן והוא קצה האחרון סמוך לעטרה, בינה זאת).
4
ה׳ועל כן בעת הזאת שהגיע אברהם לתקן בכל שנותיו עד בחינה הזו ואז היו כל האורות מוכנים ומזומנים ביסוד שביסוד (או ביסוד שבמלכות) להשפיע לבית המלכות ולא היו יכולין עבור אטימת סתימת הערלה ואז צוה הקב"ה לאברהם להכרית הערלה ולפרוע העור להתגלות העטרה בחינת המלכות ואז ירד האורה בשמחה ובאהבה רבה אל המלכות ונתמלאה ונתרבה שמחה וחדוה רבה בכל העולמות, ואז בירך אברהם בכל הברכות והיית לאב המון גוים והפרתי אותך ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו, וירושת הארץ. והכל למען רבות השמחה וברכה שגרם אברהם בכל העולמות ונאמר (ישעיה ס', כ"א) ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. ולכן הבטיח לו הארץ לרשתה ככל הנאמר.
5
ו׳ובזה מתורץ מה שרבים מקשין למה לא מל אברהם עצמו קודם צויית ה' יתברך כמו שקיים כל התורה אפילו מצוות דרבנן מעצמו בלי צווי כמאמר חז"ל (יומא כ"ח:). ואמנם כי הוא המתין עד מלאת לו צ"ט שנה. ואז, אפשר גם בלא צווי היה מל עצמו, אך שקדם הקב"ה וצוהו בכדי לתת לו שכר יותר כדין מצווה ועושה כאומרם (בעבודה זרה ג'.) גדול המצווה ועשה וכו' וכבר כתבנו טעם אחד בזה למעלה.
6
ז׳ועתה נבוא בביאור המשך הכתובים האלה בפרשה זו שיש בהם כמה דקדוקים ידועים ליודעים ולא נאריך לבארם בספר וממילא יובנו מתוך הפירוש, ונקדים משל קטן והוא כי דרך המלך אשר שולח את בנו למקום אחר חוץ ממקומו אז הוא מוסר לבנו טבעת המלך אשר חותמו נחקק בו. והוא על ב' פנים, האחד כשאין ניכר על פני בן המלך שהוא מבני מלכים ואין קלסתר זיו פניו דומה לאביו ואז לא יכירוהו במקום אשר יבוא אם בן מלך הוא, על כן נותן לו חותמו להיות ניכר לכל כי הוא בן המלך והכל יראים מפניו וחפצים לעובדו. ואכן אם בן מלך הזה קלסתר דיוקנו דומה לאביו וניכר לכל שבן מלכים הוא, אז אין צריך לחותם להיות ניכר על ידי זה, כי אם חותם הזה ניתן לו בכדי שידעו הכל אשר כל דבר המלוכה בידו ניתן, ולו הכח והממשלה בכל מדינות המלך והכל מחויבים לעבדו עבודת עבד כראוי למלך עצמו.
7
ח׳וכמו כן קרה לאברהם, כי נודע אומרם ז"ל (בתנחומא פרשה זו) בפסוק הזה והיה תמים עכשיו אתה חסר ה' אברים ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה אוסיף לך אות על שמך ויהיה מנין אותיותיך רמ"ח כמנין אבריך. ולכאורה לפלא הוא לומר שאברהם אבינו היה חסר באלו אברים שח"ו ראה דבר שאינו ראוי לראות או שמע דבר שאינו הגון או בפי האמה כי הלא נודע מה שאמר אל שרה אשתו (לעיל י"ב, י"א) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, ועד עתה לא ידע כי לא הסתכל בה מרוב צניעות (לשון רש"י שם), וממילא ודאי על ידי זה גם בבחינת שמירת הברית היה נזהר כראוי וגם הנה אמרו (ברכות י"ג.) בפסוק אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו' (נחמיה ט', ז') לומר שבחרת בו גם בהיות שמו אברם ואיך יבחר בו ה' אם יהיה חסר בכל אלה.
8
ט׳ואולם נראה כי ידוע אשר שם הקדוש שד"י הוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל שהוא הפועל בקרב הארץ להיות כל בחינת הסטרא אחרא והרע נבדלין ונפרשין מפתח הבית וזר לא יקרב באהלינו, ועל כן נכתב על המזוזה מבחוץ בכדי לשמור מלבוא הרע בפתחי ישראל, וכן על כל דבר הפתוח, כי בדבר הסתום וחתום אין להם שליטה ובדבר הפתוח יכולים ליכנס ח"ו וצריך שמירה. ולזה גם בעינים ואזנים ופי האמה שהם פתוחין לחוץ צריכין שמירה ולכן הם קודמין בראשון וראשונה לעבור העבירה להיותם פתוחים ושורה נגדם בחינת הרע.
9
י׳ואדם הזוכה קצת, אז שם שדי הזה שומר אותם מכל רע ונגע שלא יקרבו אליהם ולכן התפלל דוד המלך ע"ה על ראיית העינים ואמר (תהלים קי"ט, ל"ז) העבר עיני מראות שוא, שו"א הוא בחינת הקליפות העומדים מול העינים הפתוחים. וכן באזנים הנה אמרו חז"ל (כתובות ה':) שהן נכוות תחילה לאברים, ומכל שכן פי האמה נודע אשר זה יסוד כל התורה והמצוות והוא הקשה לפרוש מזה מבכל התורה והמצוות כולן (כמו שאיתא ברמב"ם ז"ל פרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ח) ואדם הזוכה שורה עליו שם הזה לשמרו מכל רע כנודע, אשר תיבת יצר נתמלא במילוי, ואמנם אם היה נתמלא במילוי אחר מילוי שגם אותיות המילוי יתמלאו במילויין לא היה תקנה להעולם עבור גדולת כוחו, ואך אמנם במילוי הראשון שהוא יו"ד צד"י רי"ש הנה בסופי תיבות עומד שם הקדוש הזה שדי ואינו מניחו עוד להתמלאות, וביותר מורה השמירה הזו על ה' האברים האלו לצד היותם פתוחים כאמור וקרובים להיות שורה עליהם בחינת הרע ולכן השין שומר האזנים כי שין הוא בחינת שמיעה שהוא באזנים ודל"ת מגין על העינים כי עי"ן היא בחינת המלכות בת שבע שהוא שבעים, ועוד כי הוא נקרא פתח עינים בתורה כנודע, וגם אות ד' רומז אליה מבחינת הדל כי היא דלה ועניה ולית לה מגרמה כי אם בהופיע עליה אור ד' יודי"ן משם ע"ב שכל יו"ד כלול מיו"ד הרי ת' ונעשה דלת ד"ל ת', ועוד דלת הוא רומז לנוקבא כי יש לה ד' אברים יותר מבאיש בסוד אומרם (בכורות מ"ה.) שמא באשה בדקתם שיש לה ב' צירים וב' דלתות ועל כן הדל"ת הוא מגין על העינים כאמור, ויו"ד היא בסוד עטרה כנודע לכל ועל כן היו"ד הוא המגין על העטרה אות ברית הקודש.
10
י״אוזה, אינו בחינה השלימה, כי אדם השלם ודבק בקונו והשרה על כל אבריו אור קדושת ה' על ידי התורה והמצוות עד שאבריו מעצמן יעשו רצון ה' אפילו שלא בהופעת אור השכל להבין בשכלו שלא לעשות הרע רק ממילא כל אבריו יחפצו מעצמן לעשות רצון קונם ועל זה נאמר (בראשית כ"ט, א') וישא יעקב רגליו, כלומר נשא את רגליו למעלה להיות הרגלים מעצמן הולכים לעשות רצון קונם, ונודע בחינה זו למביני מדע.
11
י״בוזה הוא שאמרו, אשר קודם היה אברהם חסר ה' אברים, לומר אשר בה' אברים אלו עדיין לא השרה אור קדושת ה' עליהם להיות בעצמן יחפצו עשות רצון קונם באהבה בלי הופעת אור החכמה והשכל עליהם, והיה שמירתן מן שם שד"י הנזכר שהיה שומרן מלבוא הרע אליהן.
12
י״גוהנה נודע אומרם ז"ל (בראשית רבה ל', י') בפסוק את האלהים התהלך נח, משל למלך שהיה לו ב' בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלוך עמי ואמר לגדול בא והלוך לפני, כך אברהם שהיה כוחו יפה התהלך לפני וכו' עד כאן. והמה שני בחינות הנזכרים כי זה שצריך לשמירת שם שדי הוא בבחינת הלוך עמי שצריך לילך בשמירת האל שלא יוזק ח"ו אבל מי שאינו צריך לזה ואבריו יושמרו מעצמן מבחינת הרע נקרא הלוך לפני.
13
י״דובזה נבוא בביאור הכתובים ואמר הכתוב וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך וגו'. פירוש הנה עד עתה מה שאתה נבדל ונשמר מכל רע הוא עבור שאני אל שדי ושמירת שם הזה עליך ובפרט על ה' האברים האלו שלא יפגעו ברע ח"ו, והוא בבחינת דמיון מי שאומר לבנו הלוך עמי, את האלהים התהלך. אבל עתה, התהלך לפני והיה תמים כתרגומו פלח קדמי הדבק בעבודתי, כלומר שתגיע לבחינת הלוך לפני שלא תהיה צריך לשמירתי רק ממילא האברים יהיו תמימים ושלימים ובפרט חמשה אברים הללו שמעצמן לא יראו רע, וזה והיה תמים כפירוש רש"י היה שלם בכל נסיונותי שתתראה על כל אבריך אור קדושת ה' שלא יגעו ברע בשום אופן. ואחר כך,
14