באר מים חיים, בראשית י״ז:י״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 17:13
א׳המול ימול וגו'. ואמרו חז"ל (עבודה זרה כ"ז. ובראשית רבה מ"ו, י"ב) בזה המל ימול פירוש מי שנימול הוא ימול ולא אחר כגון נכרי אסור למול בני ישראל ומזה מוכח בודאי כי הכל הוא עבור אור הקדושה החופף על האדם באות הנרשם בבשרו על ידי הסרת הערלה והשראת שמו יתברך וחותמו, כי להשראת אור הקדושה צריך להעשות בקדושה על ידי המוהל הנימול כבר וקדושתו עליו להיות מבטן לשמך המה נימולים (כי הרך הנימול אין לו דעת ושכל להמול לשם ה' כי אם המוהל הכורת הברית כשמכוון לשמו של הקב"ה להכרית הערלה ולהתגלות עטרת הקדושה כנודע להבאים בסוד ה') ועל כן הנימול הראשון אחד היה אברהם אבינו בכל העולם שנימול בראשון וראשונה.
1
ב׳אמרו חז"ל (תנחומא מובא בילקוט נחמיה רמז ט') בפסוק (נחמיה ט', ח') וכרות עמו הברית שאמר אברהם אבינו להקב"ה מי ימול אותי וכו' מה עשה וכו' והיה אברהם חותך וכו' כי לא היה אז אדם הנימול בעולם למול אותו. והכל לראיה אשר חמדה גנוזה וחשובה אלי עד ששמי גנוז בתוכה, ושלימות הקדושה קונה אדם בה. ועל כן והיתה בריתי בבשרכם ממש לברית עולם פירוש שכל קיום העולם והעמדתו הוא על ברית הזה כמאמר חז"ל (נדרים ל"ב.) על פסוק (ירמיה ל"ג, כ"ה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וגו', וממילא מכלל הן אתה שומע לאו. כי,
2