באר מים חיים, בראשית י״ז:י״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 17:14
א׳וערל זכר אשר לא ימול וגו' ונכרתה וגו'. כי אף שבכל מצוות עשה שבתורה לא נאמרה עונש עליה (כי אם פסח ומילה כנודע) כי די עונש לאדם במה שמאבד עצמו לדעת כל הון ידידות חפיצות חשוקת חמדת אור נערבת אור צח ומצוחצח אור גנוז וטמון מחזה שדי והוא הנאת זיו שכינתו יתברך לעולם הבא המוכן ומזומן בעד כל מצוות עשה שאין ערך ודמיון כלל וכלל אפס קצהו בעולם הזה מנועם אור זיו תענוג הלז ולית מחשבה תפיסא ביה כלל ולא שזפתו עין רואה בגו עדן גינתא דמטיילין ביה חינגא לבהדי שכינתא ואין צריך עוד עונש אחר חוץ מזה כי די לו ולנפשו בזה. מכל מקום במצוה שהיא חותמא דמלכא הקבוע בגוף האדם מי שלא נימול ח"ו מבזה דיוקנא דמלכא וכורת עצמו מכללות ישראל הרשומים בחותם מלכיהם ועל כן ממילא ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי את בריתי הפר ויצא מכלל ישראל ונכנס אל הגוים כי כל הגוים ערלים כמאמר הנביא ז"ל (ירמיה ט', כ"ה).
1