באר מים חיים, בראשית י״ז:ט״וBe'er Mayim Chaim, Genesis 17:15
א׳ויאמר וגו' שרי אשתך וגו' כי שרה שמה וגו'. אומרו כי שרה שמה אינו מובן כי הלא עד הנה לא שרה שמה ויובן על פי אשר כתבנו למעלה (בפסוק ושרי אשת אברם) בחילוק שבין היו"ד שבשם הקדוש לה' הראשונה. כי היו"ד מורה על הקדמת בחינת הדכר על הנוקבא בסוד והוא ימשל בך, ועל כן במילוי היו"ד הו' קודמת אל הד' כי הו' הוא בחינת הזכר והד' נוקבא כי היא דלה שלית לה מגרמה וכו' והוא קודם אליה. מה שאין כן ה' ראשונה שבשם, מורה על בחינת הקדמת ועילוי הנוקבא על הזכר בסוד הכתוב (משלי י"ב, ד') אשת חיל עטרת בעלה ואומר (ירמיה ל"א, כ"ב) נקבה תסובב גבר וגו' ועל כן בצורת הה' הד' קודם אל הו' כי במקומה אשת חיל הוא עטרת בעלה עיין שם, ולזה אומר כאן שרי אשתך ולא אשתך שרי כי היא הקודמת אליך בסוד עטרת בעלה כאומרם ז"ל (שמות רבה ריש פרשה א') אברהם טפל לשרה בנביאות, ועל כן לא תקרא את שמה שרי ביו"ד המורה על הקדמת הזכר על הנוקבא כי שרה שמה בה"א המורה על אשת חיל עטרת בעלה וזה הוא שמה למעלה מאז, בבחינתה הגבוה בנביאות למעלה מאברהם, ועל כן גם למטה זה שמה אשר יקראו לה, ומזה עתידה להבנות בבן קדושים בסוד אומרם ז"ל (חולין ס:) אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד וכו' (ועיין בדברי הרב המחבר בעל שער גן עדן בכוונת ראש חודש) ובזה ממילא תבין דברים כהוייתן במאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ז, א') וזה לשונם: ויאמר אלהים וגו' שרי אשתך וגו' כתיב אשת חיל עטרת בעלה וגו' אמר ר' אבא בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה וכו' בכל מקום האיש גוזר ברם הכא כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. ולא נודע מאין הוכיחו זה ומה מקומן של דברים הללו כאן (ועיין במפרשים שם) ואמנם כי הכל סובב הולך על פסוק הלז במה שפתח לומר שרי אשתך והקדים שמה לשמו. ואחר כך כי שרה בה' שמה שהוא מורה לבחינת ד' על ו' עטרה בראש בעלה ולכך היא גוזרת והוא מקיים כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, קול ה' כאמור.
1
ב׳או יאמר כי שרה שמה וגו'. כי חז"ל שם אמרו אמר רבי שמעון בן יוחאי יו"ד שנטל הקב"ה משרי היה טס ופורח לפני כסאו של הקב"ה אמרה לפניו בשביל שאני קטנה שבאותיות הוצאתני משרה הצדקת, אמר לה הקב"ה לשעבר היית בשמה של נקבה ובסופן של אותיות וכו' עכשיו אני נותנך בשמו של זכר וכו' שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, אמר ר' מנא לשעבר היתה לעצמה, עכשיו תהא היא שרה לכל באי העולם וכו' עד כאן. ונראה שר' מנא בא גם כן לומר שזה היה הפיוס ליו"ד לפי שהיו"ד אינו מורה רק שרי לעצמה, והה' מורה שרה סתם לכל באי עולם, וניחא ליו"ד שתעקר ממקומה בכדי לתת נחת רוח לצדיקי עולם ולהמשילם על פני תבל ויושביה כי זה הוא קידוש שמו יתברך, ובודאי ניחא לאותיות התורה לקדש שמו יתברך ברבים בכל האפשרי ולזה אמר הכתוב לא תקרא את שמה שרי ואם תאמר הרי היו"ד תקרא תגר למה תעקר משמה של צדקת לזה אמר כי שרה שמה כלומר כי הנה באמת שרה סתם שמה שרה לכל באי עולם ולא שרי לעצמה והוא פיוס ליו"ד כי לא מחמת שאינה כדאי מסירין אותה משרה כי אם בכדי לתת חשיבות לשרה הצדקת להתקדש שמו על ידי זה.
2