באר מים חיים, בראשית י״ח:י״חBe'er Mayim Chaim, Genesis 18:18
א׳ואברהם היו יהיה. להבין אומרו היו יהיה ולא סתם ואברהם יהיה לגוי גדול וגו' ונראה כי אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ה, ב') אמר ר' שמעון בן יוחאי אין העולם יכול לעמוד בפחות משלושים צדיקים כאברהם אבינו מה טעם ואברהם היו יהיה, מנין יהיה תלתין אי תלתין אינון אנא וברי תרין מנהון ואם כ' אנא וברי תרין מנהון וכו' עד ואם חד הוא אנא הוא. וצריך להבין דברי מאמר הזה שתחילה אמר שאין העולם יכול לעמוד בפחות מל' צדיקים כאברהם ואיך אמר אחר כך ואם כ' הם או עשרה עד ואם חד הוא, הרי אין העולם יכול לעמוד בפחות משלושים. ועוד יקשה כי הלא מצינו מעשה מזוה"ק (בליקוטי בראשית סימן י"ז מובא בילקוט ראובני על פרשה זו) וזה לשונו: יומא חד נפיק ר' שמעון וחזי עלמא דחשיך ואפל ואסתים נהורא, אמר ליה ר' אלעזר תא ונחזי מה בעי קודשא בריך הוא, אזלו ואשכחו חד מלאכא דדמי לטורא רברבי וכו' אמר ליה ר' שמעון מה את בעית למעבד, אמר לו בעינא למחרביה לעלמא כו' אמר לו ר' שמעון במטו מינך זיל קמיה קודשא בריך הוא ואמר לו בר יוחאי שכיח בעלמא, אזל ההוא מלאכא קמיה קודשא בריך הוא וכו' עד הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק יסוד עולם וכו' עד כאן. הרי דבצדיק אחד כמו ר' שמעון בן יוחאי די לקיום העולם ואיך יאמר שלא יתקיים העולם בפחות משלושים כאברהם וכי לא הגיע צדקת אברהם למעשה ר' שמעון בן יוחאי. ומפורש אמרו חז"ל (יומא ל"ח:) אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים.
1
ב׳ולכך נראה שכך פירושן של דברים. אין העולם יכול לעמוד בפחות משלושים צדיקים כאברהם פירוש שזכות שלושים הצדיקים יהיה על כל פנים כאברהם לחוד ובפחות מזה אין העולם יוכל להתקיים. ועל כן אמר אי תלתין אינון שכל השלושים יחשבו כאברהם אנא וברי מנהון ואם כ' אינון פירוש שלא יש כי אם כ' שזכותם גדלה כאברהם אני וברי מנהון וכו' עד ואם חד הוא שגדלה זכותו כאברהם אנא הוא כי זה אי אפשר להיות שלא ימצא כזכות אברהם בעולם, שאם לאו לא יעמוד. כי אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם כמאמר חז"ל (בראשית רבה י"ב, ט'). ואמנם עד שיעור זה גזרה חכמתו יתברך שעל כל פנים לא יהיה יותר מלמ"ד צדיקים להצטרף אבל אם פחות משלושים מה טוב, ולזה אמר הכתוב ואברהם היו יהיה פירוש שאברהם בעצמו הוא כמו יהיה מנין שלושים הצדיקים שעליהם העולם עומד הנה זכותו יגן על העולם כמוהם ועל כן אי אפשר לאבד העולם בלתי ידיעתו כי הנה זכותו מגין על העולם ורק כשגם הוא בעצמו לא ימצא ללמד זכות עליהם כי חטאתם כבדה למאוד אז ימחו על קדושת שמו באין מרפא.
2
ג׳לגוי וגו' ונברכו בו וגו'. נראה שהכתוב מרמז בזה על ישראל דוקא שיצאו ממנו כי זה הוא עיקר התנחומין שהתנחם הקב"ה באברהם במה שיצאו ישראל ממנו עובדי ה' שיעשו לו נחת רוח בעבודתם, וזה שאמר לגוי גדול ועצום וזה נאמר בישראל (דברים כ"ו, ה') ויהי שם לגוי גדול עצום ורב וגו' כאשר סידר בעל ההגדה והוא מהספרי תבוא (מובא בילקוט רמז תתקל"ח) ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצוינים שם פירוש מצוינים בתורה ובמצוות וזה אינו כי אם בישראל ולא בנכרים, וגם ועצום כמו שנאמר (שמות א', ז') ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו וגו' כי גם ברכה הזו אינו שייך כי אם בישראל. כי נודע טעם מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא ט':) הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות כי הנותן פרוטה לעני הוא בחינת יחוד וא"ו ה"א שבשם כי הוא"ו הוא הנותן וה"א המקבל והם מעוררין מיין נוקבין למעלה למעלה ומתיחדין בחינת יו"ד ה"א שבשם ואז נעשה שם הוי"ה כסדרו, ונעשה ששה אותיות ו' ה' והוי"ה ועל ידי זה מתברך בשש ברכות. אבל כל ברכה כלולה מארבע כי אין ברכה יורד לישראל כי אם מבחינת יחוד ארבע אותיות שמו הגדול. ועל זה אמר הכתוב (ישעיה נ"ד, י"ב) ושמתי כדכד שמשותיך כי ברכת השמש נקרא על שם צדקה כמאמר הכתוב (מלאכי ג', כ') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו' ובצדקה מתברכין בו' פעמים ד' ונעשה כ"ד וזה כד כד שמשותיך והבן. ועל כן נאמר ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו ארבעה לשונות של ריבוי כי אין ברכה יורדת להם אם לא בכלילת ארבעה כי חלק ה' עמו והם הדביקים בשם הגדול והקדוש הזה כמו שהוא בזוה"ק כמה פעמים. הרי אשר גם ועצום אינו מרמז כי אם על ישראל, וזה שנאמר ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום שיצא ממנו אומה גדולה וחשובה כזו עם ישראל, וגם ונברכו בו כל גויי הארץ פירוש בגוי גדול הזה יתברכו כל יושבי הארץ כאומרם (יבמות ס"ג.) אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל אפילו ספינות הבאת מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל וכו' עד כאן וכי תימא מפני מה יזכו בניו דוקא לזה שיהיו גוי גדול ועצום כנזכר. לזה אמר,
3