באר מים חיים, בראשית י״ח:ה׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 18:5
א׳ואקחה פת וגו'. נודע בחינת הלחם שהוא מספר שלשה פעמים הו"ה להיות כל אחד מהמלאכים נכלל בשם הוי"ה בחינת הרחמים, ואף הדין יומתק בזה, וכולכם תקבלו משם הוי"ה ואז וסעדו לבכ"ם בחינת יחוד הוי"ה ואדני עם הכולל שהדינין נמתקין ברחמים. אחר תעבורו פירוש גם אחר שתעברו מאתי זאת יהיה לכם להמתקה, וכיוון אברהם שכל כך יגדל כח ההמתקה עד אשר אפילו שליח הדין שהולך להפך את סדום יומתק ויוכלל ברחמים על ידי שמו הגדול יתברך, וגם סדום ינצל על ידי זה מתוקף הדין, וזה אומרו אחר תעבורו פירוש אף אחר שתעבורו מזה להפך את סדום יומתק גבורתכם על ידי שם הוי"ה ברוך הוא. ואמר הטעם, כי על כן עברתם על עבדכם, כלומר כיון שעברתם כולכם עלי ולכאורה זה שהולך להפך את סדום מה לזה בביתי אם לא שכוונת הקב"ה שגם זה יומתק ויוכלל ברחמי שמים שתנצל סדום מחימת הזעף שזעם עליהם ה'. או יאמר כי על כן עברתם וגו' כלומר כי על כן באתם בדמות אנשים בכדי שאוכל לתת לכם לחם לקיים מצות גמילות חסד ולכוין בג' פעמים הוי"ה הרמוז, ואם לא כן, הייתי אסור להקריב לפניכם לחם כנאמר. והכוונה הוא רק שהחסד שלי יעמוד בזה שתמתקו כולכם.
1
ב׳והענין הוא כי נודע אשר מדת החכמה וחסד ונצח נקראים קו הימין. והנצח מקבל מבחינת החכמה עליונה על ידי החסד האמצעי שבין חכמה לנצח כי החסד מקבל אורה ושפע רב מבחינת שם ע"ב שהוא בחכמה וע"ב הוא חסד ואז כח בחסד להוריד שפע אור על ידי זה למדת הנצח כידוע. והנה בחינת המלאכים הנקראים צבאות השמים הנה הם מכונים על שם מדת הנצח הנקרא ה' צבאות כנודע (ועל כן מלאכים עם הכולל מספרם נצח) וז"ש בזוה"ק בגין דמסטרא דאברהם אכלי לעילא וכו' כי באמצעות סטרא דאברהם בחינת החסד אכלי לעילא שמקבלין הארה ושפע מבחינת שם ע"ב שבחכמה כאמור.
2
ג׳ואמנם כי זה שצריכין המלאכים לקבל שפע אור מבחינת החכמה הוא עבור שנאמר בהם (יחזקאל א',ז') וכף רגליהם ככף רגל עגל. ועגל רומז אל בחינת הדינים כי עג"ל הוא חושבן מנח"ה הרומז אל הדין, ובכדי לטהר רגליהם שלא יאחזו החיצונים בכף רגליהם כי במקום הדינים קרובין הם לאחוז שם ח"ו, צריכים לקבל הארה מסטרא דימינא אור החכמה המרחיץ ומטהר דבר המאיר עליו מכל בחינת החיצונים, ועל כן אור החכמה מכונה על שם מים שבהם ט' יודין מד' מלואי שם הוי"ה ושם ע"ב הוא הכולל כולם להראות ששם בחינת מים לטהר ולהרחיץ כל דבר מכל בחינת הסטרא אחרא הנאחז בו לקדשו בקדושתו, וממנו נמשך כל בחינת טהרת המים במי המקוה כי אורו הוא המטהר מכל בחינת החיצונים הנאחז באדם על ידי טומאת נדה וזב וקרי ושאר כל דבר. ומ"ם סאה שבמקוה הוא נגד הד' יודין שבע"ב כנודע ועיין בדברי מרן הרב האר"י ז"ל (בכוונת ורחץ שבסדר ההגדה) שבחינת הרחיצה הוא על ידי שם יו"ד ה"י שבחכמה העולה שי"ן בהכאה ועם הכולל הוא מספר רח"ץ עם האותיות כי אז היה צריך הרחיצה לרחצם מגיעולי מצרים. והנה שם ע"ב שבחכמה עם המלוי שהוא מ"ו עולה מנין יק"ח.
3
ד׳וזה מאמר אברהם להמלאכים יקח נא וגו'. כלומר כי באכילה אשר תאכלון עמדי מפתי לא זה בלבד שתהנו מסטרא דימינא בחינת החסד כי אם אף שבאמצעות חסד הזה תזכו להארת שם ע"ב שבחכמה שמספרו עם מלואו גימטריא יק"ח. ולזה אמר מעט מים לרמז על הארה הזו המכונה על המים. ועל כן אמר מע"ט לרמז על הארה הזו עם כל בחינת הכולל משם, ששם ע"ב ומלואו והכולל עולה מע"ט וכל ההארה הזו יושפע להם הכל על ידי מה שיאכלו אצלו מסטרא דחסד. ובזה ורחצו רגליכם כי ההארה הזו רוחצת רגליהם שהוא ככף רגל עג"ל המורה על הדינים כאמור והוא רוחצתם ומטהרתם (וזה שרמזו רז"ל (בבא מציעא פ"ו:) באמרם שהיה סבור שהם ערביים שמשתחוין לאבק רגליהם והבן, כי ערבים הוא מלשון בין הערבים שהוא בחינת מנחה בחינת הדין הנזכר וצוה להרחיץ האבק מרגליהם. אב"ק הוא עג"ל במספר בחינת הדינים והחיצונים הנאחזים בכף רגליהם. ועל כן דמהו לבחינת עבודה זרה אל אחר כנודע) ואז בכוח ההארה הזו שמבטל כל בחינת אחיזת החיצונים המה מתיחדים תחת רשות היחוד השלם זיווג ד' אותיות שם המיוחד. המכונה על שם העץ, עץ חיים שהוא הוי"ה בהכאה כידוע, ועל כן בעץ הזה היה אברהם בודק את העוברים ושבים כמו שאיתא בזוה"ק (פרשהזו ק"ב:) כי כשהיה העץ הזה מפריש ענפיו על האורחים ומסתירם בסתר כנפיו ידע כי ראוים הם להתיחד תחת יחוד השלם ועל כן מיד כאשר תורחץ רגליהם ישענו תחת העץ והעץ יקבלם באהבה וחיבה תחת ענפיו.
4
ה׳ובזה ואקחה פת לח"ם וסעדו לבכם. נודע מקום שורש הלחם ג' פעמים הוי"ה שבמזלא, והוא הארה היותר הגבוה ובזה וסעדו לבכ"ם כי שם בחינת לב אחד לבד ששם היחוד בתכלית השלימות והזיווג הוא מיניה וביה שם כנודע.
5
ו׳או אפשר ירמז במלת לבכם כי הלב שהוא ל"ב נתיבות החכמה מקבל מכ"ם שהוא סמ"ך הרומז לאריך אנפין שהוא בינה המקוריות כידוע ליודעי רזא דשופר של איל ושם בחינת רחמים פשוטים. ועל בחינת זו נאמר והאלילים כליל יחלוף מפני פחד ה' ומהדר גאונו כי שם בחינת גאה גאה והקדושה נתעלית ומתפשטת בכל העולמות ומתגדל ומתקדש שמיה רבא כן יהיה בעגלא ובזמן קריב וגם זה הכל לכוונה הנזכרת להמתיק בחינת הגבורות והדינים גם מהמלאכים לחדש העולם ברחמים רבים.
6
ז׳ויאמרו כן תעשה כאשר דברת. פירוש יהי רצון שכן תעשה למעלה כאשר דברת למטה שיכבשו רחמי הקב"ה את כעסו. ובאמת כן נעשה במעט שניצולו ישראל במעשה העגל, וגם בסדום על כל פנים ניצול לוט ושתי בנותיו והכל על ידי זכות אברהם כמאמר הכתוב (להלן י"ט, כ"ט) ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה כי אברהם כיוון בעשות חסד אל המלאכים לתת להם לחם להמתיק כח הדין והגבורה ככל האמור.
7
ח׳ובדרך הלצה יאמר וסעדו לבכם אחר תעבורו, כדרך האיש המפציר באורח שלו לאכול עוד והוא משיב כי אינו רעב עוד לאכול וכבר אכל כדי שבעו, אומר לו אף על פי כן אכול עוד בשביל הדרך כי לא תוכל לאכול תיכף באם הדרך ותחלש, על כן סעד לבך היטב ותלך בכח האכילה הזו יום או יומיים וגם אברהם לדיעה שסבור היה שאנשים הם אמר להם כן וסעדו לבכם אחר תעבורו כאמור.
8