באר מים חיים, בראשית י״ח:ו׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 18:6
א׳וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת וגו'. כל הענין המבואר בכתובים האלה הכל להראות רוב גודל חביבות המצוה שהיה באברהם ואיך יצא לבו ומאודו ממש לעשות מצוה ממצות ה' לגמול חסד לעוברים ושבים וללמד לאדם דעת אשר ממנו נקח ראיה איך לעבוד את ה' וכמוהו נעשה. ואשר לא יעשה כן לא קיים מצוה על תיקונה כי הלא אברהם ידוע שהיה מופלג בזקנה וכוחו חלש ותשש שהיה יום שלישי למילתו עת התגברות הכאב ואף על פי כן כאשר ראו עיניו אורחים אצלו לא חש לכל זה והלך בעצמו ובמהירות רב ולא רצה לעשותו על ידי שליח ועוד בא האהלה שרה אשתו מה שאין דרכו להיות כי אם באהלו לבד, אהבה מקלקלת השורה ולא שלח לקרוא שרה אליו לאמר לה, כי אם הלך בעצמו אל אהל שרה ואמר לה מהרי שלש סאים קמח פירוש את בעצמך תקחי הקמח ולא על ידי שפחה ומשרתת כי אם בעצמך ובמהירות, ואת בעצמך לושי ועשי עוגות שגם הלישה והאפיה הכל יהיה על ידך לבד לא על ידי אחר, והכל לחיבוב המצוה כדי לגמור חסד בעליונים ובתחתונים על ידי זה. ועתה היתה השעה צריכה לכך יותר ויותר בכדי להמתיק כח גבורת המלאך השלישי שבא אליו. על ידי הערכת לחם לפניהם הוא ג' פעמים הוי"ה להכליל כולם ברחמים. כאמור למעלה, ויתקן גם עולם המלאכים בזה, ורצה לזכות גם את שרה ולהראות כח גדולת המצוה אשר גדלה כוחה לעשות שלום בפמליא של מעלה ושל מטה.
1