באר מים חיים, בראשית י״ט:א׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 19:1
א׳ויבואו וגו' ולוט ישב בשער סדום וגו'. סיפר הכתוב אנה ישב לוט בעת ההוא להגיד בזה חסדי הבורא ברוך הוא כי נודע מה שאיתא בזוה"ק (בפרשה זו ק"ד.) בשעתא דקודשא בריך הוא רחים ליה לבר נש משדר ליה דורונא ומאן איהו מסכנא בגין דיזכי ביה וכיון דזכי ביה אמשיך עליה חד חוּטא דחסד וכו' ורשים ליה בגין דכד דינא ייתי לעלמא ההוא מחבלא יזדהר ביה וכו' וחמא לההוא רשימא כדין אסתליק מניה וכו'. וכמה שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך ועבור זה גילגל הקב"ה להיות לוט יושב בשער סדום בעת ההוא ואמרו חז"ל (בראשית רבה נ', ג') ישב כתיב אותו היום מנוהו שופט עליהם. וכל זה מאת ה' נסבה להתמנות שופט ודיין בכדי שישב בשער העיר כי כן דרך הדיינים לישב בשער העיר על דרך הכתוב (עמוס ה', ט"ו) והציגו בשער משפט, וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק א' מהלכות סנהדרין הלכה ג'). ועל ידי כן כאשר יבואו המלאכים לשערי העיר תיכף יצא לקראתם ויכניסם לביתו בגין למזכי על ידם מה שאין כן אם היו באין לרחובות העיר לא היה יכול להכניסם אצלו ליראת אנשי סדום.
1
ב׳ועוד נראה טעם מה שהודיע הכתוב זה כי זה היה הסיבה להתגלות רשעת אנשי סדום ולמילוי סאתם בזה. כי הנה תיכף כאשר ידעו מהן נסבו על הבית ויקראו אל לוט לומר הוציאם אלינו ונדעה אותם, ואם היו לנין אז ברחוב העיר היו יכולין לומר שזה עבור כח היצר הרע והרע שהסיתם לכך אחרי שראו בעינם, ועינא ולבא תרי סרסורי דעבירה כמאמר חז"ל (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה'). אבל כשלנו בבית לוט, ועל מה שאין העין רואה אין היצר הרע שולט כאומרם ז"ל (סנהדרין מ"ה.) כי אם דוקא ביודעה ומכירה כמו שאמרו בתוספות (שם). ואף על פי כן בערה תאות הרשעים ההם בכח מזג הרע אשר בלבבם מצד תאות עצמן לבוא ולצעוק איה האנשים ובזה נתגלה זדון לבם הרע, כי לא שייך לומר עליהם יתמו חטאים כי אם יתמו חוטאים וכאשר כתבנו למעלה. ובשביל זה נעשה לוט באותו היום לשר ושופט בכדי שישב בשער העיר שיתגלגלו הדברים ההם שיסורו לתוך ביתו ויראו זדון לבם הרע, ועל כן אמרו עוד מי לך פה ואמרו חז"ל (בראשית רבה נ', ה') מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סנגוריא עליהם וכו' כי בראותך מעשיהם מעשי רשע מצד תוקף מזגם הרע לא תוכל להיות מליץ יושר עליהם וכאמור.
2
ג׳גם יאמר וירא לוט וגו'. מגיד הכתוב צדקת ה' שעשה עם לוט כי הנה אברהם אבינו שהיה כוחו גדול ונורא מאוד. וידוע מאמר חז"ל (סנהדרין צ"ג.) גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שעל כן באו אליו המלאכים בדמות אנשים להראות שכוחם קטן נגדו והוא ידבר אתם כאשר ידבר איש אל רעהו ולא סירבו בו כלל כאשר ביקשם לאכול אצלו כי אין מסרבין לגדול כמאמר חז"ל (בבא מציעא פ"ז.). ולא כן כאשר הלכו לסדום להציל את לוט אמר הכתוב ויבואו שני המלאכים סדומה שבאו שמה בדמות מלאכים ממש ואף על פי כן וירא לוט שזכה לראות במלאכים מלאכי מעלה והכל על שזכר הקב"ה את אברהם ושלח ללוט אופן לזכות בו כאמור. וגם לפי שגדל לוט בביתו של אברהם ושם היה רגיל לראות במלאכים שאפילו הגר השפחה מצרית ראתה בהם בבית אדוניה על כן זכה גם הלום לראות אחרי רואה אותם. ועל כן ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה מגודל הפחד והאימה חרדת המלאכים, ואך אף על פי כן סבר כי הוא ממיני האנושיים, איזה נביא איש אלהים, וכאשר אמרה אשת מנוח (שופטים י"ג, ו') איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאוד ועל כן ביקשוהו לאכול אצלם כאומרם (שם שם, ט"ו) נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים. וכן סבר לוט הגם שהיו דמות מלאכים אמר אולי מנביאי ה' נורא הוא, והכל גילגל הקב"ה בגין למזכי ביה כאמור.
3