באר מים חיים, בראשית י״ט:י״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 19:14
א׳ויצא לוט וגו' לוקחי בנותיו וגו' קומו צאו וגו'. הנה כתיב כאן במקרא הזה שני פסקי טעמים בתיבת אל חתניו אחד לפניהם ואחד לאחריהם. והנראה לפי אשר כתבנו שאמרו לו וכל אשר לך בעיר פירוש דוקא מי ששייך אליך וקרוב אליך את זה ואספתו אתך להוציאם מן המקום ולא מי שאינו נקרא על שמך, ועל כן הנה לוט כן עשה בחכמה ודיבר אל חתניו שיאמרו כי הם חתניו ובזה ינצלו כאשר יקראו על שמו ולכן פסיק טעמא אחר וידבר כאילו שואל מה דיבר, ואמר אל חתניו כי זו העצה דיבר להם שיחדו שמם עליו וידברו בדבריהם לומר כי חתני לוט המה ובזה ינצלו, וגם קודם לוקחי בנותיו נכתב פסיק שגם לאלו שרוצים לקחת בנותיו שהם ארוסות להם שיאמרו בלשונם כי הם לוקחי בנות לוט וכזה ידברו לוקחי בנותיו המה כדי שכולם יקראו על שמו. ועל כן באמירת המלאכים אליו כתיב ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח אשתך ואת שתי בנותיך וגו' ותיבת לאמר לכאורה אין לו פירוש ואכן כי אמרו לו אם אתה רוצה להציל את אשתך ובנותיך קרא שמך עליהם שתאמר אשתך אתה לוקח ובנותיך ובזה תוציאם מהעיר, ועל כן ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח כי לא הצילו כי אם על שם לוט וזכותו וכשפנתה עורף אליו ולא הביטה בו לומר שאין הצלתה כי אם בשבילו נעשתה גל מלח.
1
ב׳גם ניתן טעם על פסקי טעמים הנכתבים פה, כי ידוע אשר לוט היה מליץ על הסדומים כל הלילה, כי הוא כמוהם היה ורוצה בטובתם. ועל כן כששמע מאת המלאכים זאת שאמרו עוד מי לך פה והרשו אותו לגלות הדבר לחתניו ולוקחי בנותיו הלך הוא בערמה לטובת הסדומים ועמד בחוץ ואמר כזאת, קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר, והיתה כוונתו למען שגם ישמעו רחוקים ויצאו מן העיר וינצלו. או לפי שאמר סתם בשוק, כל איש הירא את דבר ה' יאמר כי גם הוא חתן לוט, והוא יכסה הדבר בכדי שינצלו. ועל כן אמר הכתוב ויצא לוט וידבר ונפסק טעמא כי לא הלך לדבר בסתר הדבר הזאת אל חתניו, כי אם יצא לשוק וידבר שם ומשם יגיעו הדברים לאזני חתניו ובין כך וכך ישמעו הכל. ולא אמר בפעם אחת, כי אם פעם אחת דיבר בשוק זה דברים שיגיעו לאזני חתניו, ופסק דיבורו והלך לשוק אחר ואמר שם דבריו שיגיע לאוזן לוקחי בנותיו, וגם לא אמר סתם קומו צאו מן המקום רק פירש הטעם כי משחית ה' את העיר והכל בכדי להציל גם שאר אנשי סדום ועמורה. או כך יאמר לפי דרך זה ויצא לוט וידבר פירוש דיבור קשה לא באמירה הרכה כי אם בקול רם, ומה דיבר, אל חתניו כלומר מה שהיה לו לדבר אל חתניו דיבר זאת בחוץ לעין כל כי לא הרשו לו המלאכים כי אם לדבר אל חתניו. והוא, ויצא לוט וידבר בחוץ, שכוונתו היה לדבר בחוץ בריש גלי ואמר בפירוש צאו מן המקום פירוש הנה המקום גורם לזה ומי שימלט על נפשו לצאת מן המקום ינצל כי משחית ה' את העיר לבד ולא אנשים שיצאו מתוכה.
2
ג׳ויהי כמצחק בעיני חתניו. לכאורה היה צריך לכתוב ויהי כצחוק בעיני חתניו כיון שהם צחקו מזה, אכן לאשר כתבנו כי לוט לא דיבר הדבר בסתר לאמר אל חתניו בצינעא שינצלו על נפשם רק הכריז הדבר בשווקים וברחובות על כן סברו חתניו כי הוא לא אמר רק לצחוק בעלמא ולא על דבר אמת כי אם אמת הדבר היה לו לגלות להם בצינעא דבר גדול כזה, או אפשר שגם לוט כאשר אמר הדבר בפני אנשי סדום להיותו יודע שאינם מאמינים כדרך הרשעים הלצים שאינם מאמינים בדבר ה', גם הוא עשה עצמו כאחד מהם להיותו ירא מפניהם ודיבר דבריו בלשון צחוק, ואף על פי כן כיוון אולי ימצא הירא את דבר ה' וימלט על נפשו כנאמר, וזה אומרו ויהי כמצחק בעיני חתניו שחשבו שהוא רק מצחק ולא יכוון לאמת.
3
ד׳או יאמר ויהי כמצחק בעיני חתניו. שדבר זה היה לצחוק בעיניהם לומר אשר אם ימלטו מן העיר ינצלו וכי כאשר יברחו כל אנשי העיר את מי יהפוך ה' העצים ואבנים. ובודאי הרעה אשר ימצא את אנשי העיר בהיותם בתוך העיר, גם מחוץ לעיר לא ימלטו. ולכן היה הדבר הזה שאמר אליהם כמצחק מהם לומר להם דברים אשר לא כן ולכך לא הלכו עמו.
4