באר מים חיים, בראשית י״ט:כ״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 19:24
א׳וה' המטיר גפרית ואש מאת ה'. לכאורה היה ראוי להקשות בכאן במה שאמרו חז"ל (בראשית רבה שם, ג') אין דבר רע יורד מלמעלה וכו' ועיין שם. ואכן נראה פירוש הדברים וה' המטיר שהוי"ה ברחמיו המטיר על הארץ גשמי ברכה ואך על סדום ועל עמורה נעשה המטר הזה גפרית ואש, ולא תימא שכאשר בא אל העיר נעשה גפרית ואש ולא קודם, רק מאת ה' מן השמים תיכף כשהתחיל לירד נעשה נגד תחום סדום ועמורה גפרית ואש (כמו שאיתא בדברי הרב הקדוש האלשיך זללה"ה) והוא מפאת המקבלים כנודע מחז"ל (דברים רבה ד', ג') אמר רבי אלעזר משאמר הקב"ה ראה אנכי וגו' בסיני, מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג', ל"ח), אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטוב וכו' עד כאן. כי כל הדברים ישתנו לפי פאת המקבלים כמו שתאמר שהשמש משחיר תואר בני אדם הלבנים ומלבן את הפשתן ומתיך את החמאה ומיבש את הזרעים וכדומה וההבדל הזה אינו מפאת השמש כי השמש דבר אחד ולא ישתנה לזה ולזה כי אם מפאת המקבלים הוא ההבדל, שטבע המקבל הזה להיות משחיר מהשמש וטבע המקבל הזה להיות מלבין מהשמש, הכל כנודע. כן בעת אשר ירד המטר על פני כל הארץ הנה שביל היורד לסדום ועמורה אשר דרך שם עלה הקיטרוג הגדול וצעקתה את פני ה' ויצא הקצף מאת ה' בנתיב הזה שם נתהפכו גשמי ברכה לגפרית ואש. וזה נכלל באומרם ז"ל (בראשית רבה ל"ג, ג') שהרשעים מהפכין מדת הרחמים למדת הדין כי להם ישתנה ממש הרחמים לדין להיות מקבלין ממטר, גפרית ואש כידוע ליודעי מדין.
1
ב׳גם יאמר וה' המטיר וגו'. רצה לומר ה' בעצמו לא על ידי שליח. כי בפורענות ירושלים נאמר (איכה א' י"ג) ממרום שלח אש בעצמותי פירוש על ידי שליח וכאן וה' בעצמו המטיר. גם בירושלים לא היה גפרית כי אם אש וכאן גפרית ואש. גם שם ממרום שלח ולא מעל מרום מה שאין כן בסדום מאת ה' היתה זאת להשתנות לגפרית ואש. וראה עד כמה הגדיל חטאתם שישתנה הרחמים לדין אף למעלה ח"ו. ובזה נראה פירוש אומרם (פסחים נ':) רבא רמי כתיב (תהלים נ"ז, י"א) כי גדול עד שמים חסדך וכתיב (שם ק"ח, ד') כי גדול מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה וכו' ופירשו שם המפרשים מה שפירשו, ולדעתי אפשר כך פירושו, כי זה שנאמר מעל שמים מיירי בעושין שלא לשמה ואינו גדול חסדם כי אם מעל השמים כלומר משיורד החסד עד מעל השמים לא נשתנה שם לדין ח"ו לרוע אבל כשיבואו תחת אויר הרקיע ממנו ולארץ יוכל להשתנות באויר הזה כנודע מדברי האר"י ז"ל אשר עולם הזה הנקרא עולם העשיה רובו רע ואוירו מלא קליפות ולכן בעושין שלא לשמה יוכל להשתנות חסדם באויר השמיימי הלזה. אבל בעושין לשמה כתיב עד השמים כלומר גם מן הארץ עד השמים אינם משתנים חסדי ה' והשמים מספרים כבודו וגם כל הארץ מלא חסדו ולא יחוסר ולא ישונה בשום אופן בעולם כי גדול חסדם להיותם עושים לשמה, זהו בברכה. ובקללה להיפוך כי אלו החוטאין יותר משתנין החסדים אף מעל השמים ותיכף מאת ה' כשיורד נעשה גפרית ואש אבל כשאין העוונות גוברין כל כך אין החסד משתנה כי אם תחת השמים באויר הקליפות ואומר הכתוב כי גם זה החילוק היה בין פורענות סדום לפורענות ירושלים. כי בסדום,
2