באר מים חיים, בראשית י״ט:כ״טBe'er Mayim Chaim, Genesis 19:29
א׳ויהי בשחת אלהים וגו' ויזכור אלהים את אברהם וגו'. כפל הכתוב להזכיר ב' פעמים אלהים מה שלכאורה היה די באחד, ואמנם כי שני דברים היה הקב"ה עושה בשביל להציל את לוט, כי דבר קשה היה זה לפניו כי מלך במשפט יעמיד ארץ והמקטרג מקטרג מה נשתנה זה מזה כי גם הוא הרשיע בסדום עמהם ולמה זה ישרף וזה ימלט, ועל כן דבר אחד היה עושה הקב"ה כמו שהיה בשעה שעברו ישראל את הים שהיה אומר כן המקטרג, מיד אמר הקב"ה אל השטן (איוב א', ח') השמת לבך אל עבדי איוב כמאמר חז"ל (שמות רבה כ"א, ז') משל לרועה שהיה מעביר צאנו בנהר בא זאב להתגרות בצאן, רועה שהיה בקי מה עשה נטל תיש גדול ומסרו לו אמר יהא מתגשש בזה עד שנעבור את הנהר ואחר כך אני מביאו, כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן וכו' מה עשה הקב"ה מסר לו איוב וכו' אמר הקב"ה עד שהוא מתעסק עם איוב ישראל עולים לים ויורדים ואחר כך אציל את איוב וכו' עד כאן. וכן כאן אצל לוט הצילו בעת אשר שיחת המשחית סדום ועמורה והיה לפני המשחית והמקטרג דבר להתגרות בו ובתוך כך הציל רפאל את לוט, וזה כענין שפך חמתו על עצים ואבנים שמתוך שנשפך עליהם הרוגז אז וחמת המלך מלאך המות שככה במקצת.
1
ב׳ואמנם זה לבד לא יועיל לו כי מלאך המשחית כוחו גדול וגם עליו יעבור כוס התרעלה ועשה הקב"ה עוד דבר לשכך בחינת אלהים הדין הקשה מאתו, והוא שזכר לפניו שמו של אברהם, וכשנזכר בחסדי אברהם ובצדקתו נשתכך הכעס והחימה במקצת לרחם על בריותיו וכמאמר חז"ל במשל כשרואה המלך את אוהבו מיד פניו מאירות ונתרצה על כעסו. ואמנם איך בפתע פתאום יזכיר הקב"ה שמו של אברהם, ואכן הוא כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"א, ו') שזכר ללוט זכות מה ששתק במצרים, בדבר אברהם על אשתו אחותו היא, ובעת דינו של לוט נתראה זה המעשה לפניו יתברך ומזה נזכר שם אברהם ונשתכך קצת הדין והזעם וניצול.
2
ג׳והנה כל זה עשה הקב"ה להסתים פי המקטרג, ואמנם עיקר הכוון היה למען זכות אברהם שלא יצטער באבידת אחיו. צא ולמד מה שמסר אברהם נפשו ורדף אחר המלכים אמרפל וחביריו בשביל להצילו וקראו אחיו שנאמר (בראשית י"ד, י"ד) וישמע אברם כי נשבה אחיו. ואך כיון שראה הקב"ה שאברהם אבינו לא התפלל עליו כלל ואמרו חז"ל (בזוה"ק פרשה זו ק"ה.) הטעם מפני שלא רצה שיעשה הקב"ה למענו דלא למתבע אגרא מן עובדוי, ועל כן לא היה רוצה הקב"ה לפרט טעם הצלתו למען אברהם שלא יצטער אברהם בזה כי אין רצונו בכך, וסתם פי המקטרג בשתי אלה דברים הנזכרים למעלה.
3
ד׳ולזה אמר הכתוב ויהי בשחת אלהים את ערי הככר פירוש שמר הקב"ה הצלתו להיות בעת שחת אלהים בחינת הדין בערי הככר בכדי שיהיה למלאך המשחית דבר להתעסק בו כי על כן אמרו לו אל תבט אחריך שאינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול, כי הצלתו היה מוכרח להיות בעת פורענות סדום וזה היה לו סיוע להנצל. ועוד ויזכור אלהים את אברהם פירוש עוד עשה הקב"ה לשכך הדין שנזכר שמו של אברהם לפניו ובזה נשתכך כעס החימה במקצת ומזה נסתייע מילתא שניצול לוט. וכל אלה לא הועיל ללוט כי אם אחר וישלח את לוט מתוך ההפכה ששלחו לילך לו ולא לעמוד בכל ערי הככר ולא להראות פניו נגד המקטרג פן יספה עמהם. והכל כי קשה לפניו יתברך טענת מה נשתנה אלו מאלו.
4
ה׳ואמר עוד הכתוב בהפוך את הערים אשר ישב בה לוט, כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"א, ו') שהיה יושב ומלוה אותן בריבית. והוא לומר כי אף שישב בהם ישיבת קבע בישיבה טובה לפניו ולא היה דעתו לעקור מאתם אף שהיו רעים וחטאים מאוד ולא נתקנא על חילול שמו הגדול ובודאי מהראוי היה להאסף עמהם ואוי לרשע וכו' וכל זאת עשה אלהים בזכות עבדיו הצדיקים לדון אותו בשלוחין ובגירושין מעמהם ולאבד ממונו מכל וכל בכדי שיכפר גם זה עליו קצת. ועל כן אמר הכתוב בחמלת ה' עליו פירוש עליו לבד, וממונו איבד לכפר עליו כי עני חשוב כמת (נדרים ס"ד:). ולזה אמר וישלח את לוט מתוך ההפכה כי שלח את לוט לבד ערום ויחף בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט שקבע ישיבתו שם להתעשר בריבית עתה נשלח ערום מכל וכל להחשב כמת והכל בזכות דודו אברהם וכאמור.
5