באר מים חיים, בראשית י״ט:ל״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 19:33
א׳ותשקין את אביהן יין בלילה הוא וגו'. לכאורה תיבת הוא אין להבין. ואכן הנה אמרו חז"ל (שם שם, ט') אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו אם בנותיו נתאוו לו ממה דכתיב (משלי י"ח, א') לתאוה יבקש נפרד, הוי לוט נתאוה לבנותיו, ובנותיו לא נתאוו לו. ונראה שהוציאו זה מלשון הכתוב. כי הנה בנות לוט סימן עשו להם שהוא כאשר ישקו אותו יין אם גם הוא ירצה לשתות ודאי רצונו בכך כי אחר שאין במערה כי אם הוא ובנותיו והוא מקום סתר כזה, מחויב לירא לשתות יין שם ובפרט להשתכר כשיכורו של לוט ובודאי רצונו בכך, ואם לא ירצה לשתות יניחו מאתו ואין זה רצונו. ועל כן נכתב ותשקין יין בלילה הוא פירוש שהוא רצה לשתות וזה כי לתאוה יבקש נפרד ונתאוה לבנותיו ולכן נשתכר בסובאי יין למו, ואצלו אין שייך לומר שכיוון לשם מצוה כמו בנותיו כי הנה ידע שהוא אינו ניצול כי אם בזכות אברהם כמו שאמרו לו המלאכים ההרה המלט ואמרו חז"ל (שם נ', י"א) בזכות אברהם שנקרא הר, וגם כי המלאכים נדמו לו כדמות אברהם והכל להראות אשר בזכות אברהם ינצל, ואם הוא נמלט בזכות אברהם מכל שכן שאברהם בעצמו ימלט והרי ימצא אברהם בעולם, ועוד כמה ראיות אשר הוא ודאי ידע כי אין הגזרה רק על סדום ועמורה ובפירוש אמרו לו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה מקום הזה ולא מקום אחר. רק בנותיו אתתא בפילכא ידעה סברו שנעשה כמו בדור המבול ועל כן כאשר הוא שתה יין נתגלה זדון לבו כי כיוון להרשיע ונתאוה לבנותיו ועליו נאמר לתאוה יבקש נפרד כאמור.
1
ב׳ולא ידע בשכבה ובקומה. אמרו חז"ל (בראשית רבה נ"א, ח') נקוד על וא"ו של ובקומה לומר שבקומה של בכירה ידע ואף על פי כן לא נשמר ליל שני מלשתות, ולכאורה צריך להבין שתורה תנקד בכוון להראות גנות אדם מה שאין הכתוב מדבר אפילו בגנות בהמה טמאה כמו שאיתא (בפסחים ג'.). ואמנם הכתוב מתרץ בזה אשר לכאורה יקשה ולמה לא שכבה גם הצעירה באותו הלילה ועל מה זה המתינה עד למחר ודלמא לא ירצה למחר, וכן לכאורה מלשון הבכירה שאמרה לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו פירוש נשקה אותו פעם אחד ונשכבה שנינו עמו והכל בלילה אחד, ולכן נקוד על ובקומה לומר אשר בקומה של בכירה ידע ולא יכלה שוב להיות עמו בלילה ההוא והוצרכה להשקותו בלילה השניה.
2
ג׳ותבוא הבכירה ותשכב את אביה וגו' עד ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו' ובאי שכבי עמו וגו'. להבין שינוי לשון הכתוב, שבבכירה נאמר ותשכב את אביה ובצעירה ותשכב עמו וגו' (ודרשת חז"ל ידוע) (עיין רש"י שם). ומה שנראה לי בזה הוא כי נודע אומרם ז"ל (נדה כ"ה:) בפסוק (ויקרא י"ב, ב') אשה כי תזריע וילדה זכר אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה. ובויקרא רבה (סוף פרשה י"ד) אמרו בזה, אמר ר' אבין משל לשנים שנכנסו למרחץ זה שמזיע ראשון יצא ראשון ופירוש שם הרב במתנות כהונה כי זה שמזיע ראשון יצא ראשון ומניח המרחץ להנשארים וכחו כבר חלף הלך לו כן כשהאיש מזריע תחילה בטל כוחו ומניח שוב הפעולה אל זריעת הנקבה והיא משלמת הפעולה ונותנת בו צורתה ודמותה ולכן יולדת נקבה וכן בהיפוך עד כאן. כי זה כלל גדול ונודע לכל אשר כשזרע הזכר גובר אז תלד זכר וכשזרע הנקבה גוברת אז תלד נקבה והמזריע האחרון הוא הגובר ועל כן אשה כי תזריע וילדה זכר כנאמר.
3
ד׳והנה כבר כתבנו אשר רצון בנות לוט היה להיותם סבורים שנחרב העולם וצריכים לחיות זרע על פני הארץ לחדש פני תבל ומלואה על כן רצו דוקא בשכיבת שניהם בכדי שיהא נולד זכר ונקבה בן ובת בכדי שמהם יתקיים העולם. והנה הבכירה קשטה עצמה שממנה יהיה הולדת הזכר ועל כן נאמר ותבוא הבכירה ותשכב את אביה שהיא התחילה לשכב ואחר כך אביה בכדי שתהא היא מזרעת תחילה ואחר כך יהיה זרע אביה גובר ותלד בן זכר. ולהצעירה אמרה שכבי עמו שיהיה הוא המתחיל בדבר להזריע תחילה והיא תגמור ותלד נקבה להיות בין שניהם בן ובת לחיות זרע על פני הארץ. ועל כן אמרה בזה הלשון,
4