באר מים חיים, בראשית י״ט:ה׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 19:5
א׳ויקראו אל לוט ויאמרו לו. כפל הכתוב לספר הקריאה והאמירה ולכאורה היה די לספר ענין האמירה לבד, אכן יגיד הכתוב גודל ערמת רשעם כי בתחילה אשר באו לא פתחו פיהם באף לומר על מה זה עשית להכניס אורחים לביתך. ופתח פיהם דבר שקר לקרוא לו בקריאה של חיבה וגם לקרותו בשמו המורה על דבר החיבה כאומרם ז"ל (ויקרא רבה סוף פרשה א'). והכל מטעם כדי שימלא רצונם ויעשה כדבריהם ולא יפחוד מהם על הרעה אשר עשה להיטיב לבני אדם.
1
ב׳או אפשר לכך דיברו אתו טובות בנחת כי הם סברו שהוא שלח אשתו אחריהם להודיעם כי באו אנשים אליו ויעשו בהם כרצונם, וכאשר נבאר למטה. וזה מאמר הכתוב להודיע כי דברי פיהם און ומרמה, ובחלקת לשונם באו אליו בחניפות דברים ויקראו אל לוט בחיבה ובשמו ויאמרו לו אמירה רכה איה האנשים אשר באו אליך הלילה פירוש שבאו אליך בשבילך לנאוף עמהם במשכב זכור, ועל כן הוציאם גם אלינו ונדעה אותם. או יאמר אשר באו אליך הלילה כדברי הרב אלשיך לומר כי הנה באו אליך מעצמן ואין אתה חייב בדבר כי לא אתה הכנסתם. ולכך כאשר שמע דבריהם שאין תולין האשמה עליו ואין חושדין אותו בטוב כי אם ברע ומחזיקים אותו לאח וריע כמוהם. על כן,
2