באר מים חיים, בראשית ב׳:ט״וBe'er Mayim Chaim, Genesis 2:15

א׳ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. לכאורה פסוק זה מיותר כולו כי כבר כתיב (שם ח') וישם שם את האדם אשר יצר. ונראה לומר כי הנה אמרו חז"ל (בראשית רבה ט"ו, ד') וישם שם ר' יהודה אמר עילה אותו כמה דאת אמרת (דברים י"ז, ט"ו) שום תשים עליך מלך פירוש העלה והגביה אותו כבחינת המלך עיין שם, בבחינת ומוראכם וחתכם וגו' (בראשית ט', ב'). והנה אחר כך התחיל הכתוב לספר במעלת נפלאות הגן שהושם בו האדם. באומרו ויצמח ה' אלהים וגו'. כאשר כתבנו למעלה מזה. ואולם האדם ידיד ה' יציר כפו של הקב"ה לא רצה בשררה נפלאה כזו להיות מלך בתוך הגן הנפלא הלזה. וידוע מאמרם (פסחים פ"ז:) אוי לרבנות וכו' על כן היה בורח מהשררה. וכאשר עשה עבד ה' משה עבדו שברח מהרבנות כמה וכמה פעמים ולא חפץ בגדולה. אשר על כן ויקח ה' אלהים את האדם, לקחו בדברים ואמר לו לא מלכות אני נותן לך כי אם עבדות אני נותן לך לעבדה ולשמרה.

ב׳והענין הוא, כי הנה הגן אף שהוא כולו רוחניות הנה צריכה תמיד לשפע אלהים חיים שיושפע בה בבחינת הברכה והחיות הצריכה לה ושתתן טרף לביתה וחק לנערותיה בחינת הנשמות המתעדנין בה בתפנוקי מלכות מלך עולמים. ועד יום שכולו שבת הנה צריכה תמיד עבודת בני אדם על הארץ שיגרמו על ידי מעשיהם הטובים בתורה ותפילה ודביקות ובפעולות המחשבות הנכונות הַזַכּוּת ויחודי שמותיו יתברך כל בחינת שפע וברכה לכל העולמות שלמעלה ושלמטה, הכל כנודע. וכשהאדם עושה כן הנה ודאי הוא על הארץ כבחינת המלך ממש, מלך הטוב והמיטיב לעבדיו ומחלק להם מזון ושפע הראוי להם ומושל בהם לצד שהוא המחיה אותם וכולם צריכין אליו ודאי אשר לו ניתן הממשלה. ובזה שניהם אמת כי הושם שם האדם בבחינת המלך להמשיך להם תמיד כל טוב חיותם ושפעם מבורא עולם, וממילא בודאי יהיה לו הממשלה בהם לצד התחלקות מזונם להם וזה חיותם. אבל אמנם עבדות גדול ונורא הוא, וצריך למאס ברע ולשבור כל מחמדי הלב ולעבוד במסירת כל כוחי גופו נפשו ורוחו ונשמתו במיצוי טיפת דם האחרון שבו כידוע למי שזכה לטעום טעם תשוקה זאת בנפשו אף פעם אחד בשנה. ולזה אמר לו הקב"ה הן אמת שאתה תמלוך עליהם אבל זה איני נותן לך כי זה ממילא הוא ועיקר מה שאני נותן לך הוא לעבדה בכל כוחך ועבדות אני נותן לך. ובזה נחה דעת האדם ונשאר לשבת בגן. והוא אומרו ויניחהו בגן עדן פירוש שהניח אלהים דעת אדם בזה להיות מקום חנייתו בה לעבדה ולשמרה כאמור.

ג׳מה שאמרו חז"ל (תיקוני זוהר ס"ב.) לעבדה זו מצות עשה ולשמרה זו מצות לא תעשה ולכאורה יקשה הלא זה נאמר קודם הצווי כי אחר כך נאמר ויצו ה' אלהים וגו' ומה עשה ולא תעשה שייך קודם הצווי עיין בחיבורנו זה בפרשת ואתחנן בפסוק אשר אנכי מצוך היום שאמרנו דבר נאה בזה בעזרת ה'. משם תבקשנו.