באר מים חיים, בראשית ב׳:כ׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 2:20
א׳ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו. לכאורה הנה כבר קרא שמות לכל. כאומרו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו וכן מפורש בתרגום אונקלוס וכל די הוה קרי ליה אדם נפשא חיתא הוא שמיה ומה כפל עוד לקרוא להם שמות. ונראה כי כאן קרא אדם שם בחילוק כל מין ומין בפני עצמו לומר אשר זה יקרא בהמה וזה חיה. וזה חוץ מקריאת שמות לכל פרטי המין לזה סוס ולזה שור כי אם לחלק בשם כל מין ומין בפני עצמו. הלא תראה כי נחלקו חז"ל (כלאים פרק ח' משנה ו') בכלב אם הוא מין בהמה או חיה ובשור הבר ושאר השנוים שם. ויש כוי אשר נחלט בספק אם הוא חיה או בהמה, וכל זה חלק אדם הראשון בחכמתו לכולם בשם יקרא למינהו. וגם בעוף השמים יִמָצֵא כן, כי נמצאים מיני מעופפים אשר נקראו שרץ העוף ולא עוף כמו שכתב רש"י (פסחים כ"ד:) שצרעה דוקא שרץ עוף מקרי ולא סתם עוף וזה הבדיל אדם בחכמתו כל דבר למינו. וזה אמר ויקרא שמות לכל הבהמה ולכל חית השדה ולעוף השמים וגו' כלומר הבדיל כל מין ומין בפני עצמו וקרא לזה בהמה ולזה חיה ועוף.
1
ב׳ואפשר לרמז בתורה להסמיך אומרו ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו להיות תיבת ולאדם נדרש גם למה שלפניו שנמצא אדם אשר הוא בכלל חיה והוא הנקרא בכתוב (איוב ה', כ"ג) אבני השדה, שהוא צורת אדם בפרצוף ידים ורגלים ומחובר בטיבורו לארץ כמו שאמרו בדברי חז"ל הנזכר (משנה ה') והוא מטמא באוהל כאדם לדעת ר' יוסי מפני שיכונה לאדם הגדל בשדה ואף על פי כן הוא בכלל חיה כמו שכתוב שם וזה ולכל חית השדה ולאדם שנמצא אדם אשר שם חיה יִקָרֵא לו.
2