באר מים חיים, בראשית ב׳:כ״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 2:22
א׳ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה. האריך הכתוב לספר בזה כמה טרח הקב"ה בשביל העזר לאדם. שלא תאמר הלא משל האדם לקח ומה עשה הוא בזה על כן ויבן וגו' כי לקח אחת מצלעותיו וכיון שהיה עצם מעצמיו ודאי היה דומה לו. והקב"ה בנאה באופן שתהיה ראויה לאשה וכמו שאמרו חז"ל (עירובין י"ח:) בנאה כבנין רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה בכדי לקבל הולד וכו' ועוד שהסגיר בשר שתחת הצלע וכל אלה עשה הקב"ה לאדם ומה יענה עוד ילוד אשה כמה יטרח לעשות חסד עם חבירו. ומה שאמר כאן לאשה אף שעדיין לא הוסב שמה אשה כי אם אחר כך שקרא לה האדם אשה כמו שכתוב ויאמר האדם זאת הפעם וגו' לזאת יקרא אשה וגו' קראה הכתוב כן על שם סופה. או אפשר שהקב"ה קראה עתה אשה בשמה. והאדם אחר כך כיון דעתו לדעת השי"ת כביכול.
1
ב׳ויביאה אל האדם. הבאה זו אינו ידוע מה הוא. ואפשר כך פירושה שהובאה שתהיה בחיבור אחד ולבשר אחד עם האדם. או יובן על פי מה שאמרו חז"ל (יבמות ס"ג.) כל יהודי שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (לקמן ה', ב') ויקרא את שמם אדם. ולזה אמר שהובאת אל האדם שיהיו שניהם יחד דוקא יִקָרְאוּ אדם ולא הוא בלא היא. גם יאמר שהובאת אצלו כדי שיהיה אדם שלם ולא חצי אדם.
2