באר מים חיים, בראשית ב׳:כ״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 2:23
א׳ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת. צריך להבין אומרו זאת הפעם וכבר דרשו חז"ל בזה. והנראה דהנה יש אהבה ואחוה ודביקות בין איש לאחיו או לאחותו וכמו כן יש אהבה ודביקות בין איש לאשתו והחילוק ביניהם אח ואחיו אינם מתפרשין זה מזה לעולם ותמיד דביקין זה בזה כי נולדו כך בטבע מאב אחד או מאם אחת ועל כן נקרא אח ואחות כי הוא לשון חיבור ודביקות כמו מְאָחִין הנאמר בתפירה (מועד קטן כ"ו.) ולא כן באיש ואשה שדביקתן הוא רק לפעמים. וזה אמר הכתוב ויאמר האדם זאת הפעם וגו'. כי לכאורה לפי חיבור איש לאשתו עד שאמר הכתוב והיו לבשר אחד מהראוי היה שתקרא בשם אחות להורות על יותר דביקות, ואך אמר האדם הנה זאת הפעם כלומר הנה הוא רק לפעמים ואין זה חיבור ודיבוק תדירי, אשר על כן לא שייך לקרותה בלשון אח ואחות והיה ראוי לקרותה בשם אחר לגמרי ואך על כל פנים הנה הוא עצם מעצמי ובשר מבשרי ועבור זה לא שייך לקרותה בשם אחר גם כן. ולזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת הוסב שמה על שמו ואך לא ממש כמוהו כי הנה זה בא לפרקים ולכן שנהו ולכן לקח יו"ד לעצמו בשמו על שם הטיפה הקדושה וה"א בשמה כי שורש הבנים בה"א בסוד הכתוב (בראשית מ"ז, כ"ג) ה"א לכם זרע. ועיקר השם שהוא אש, ואש בשניהם, ורק מה שמתפרשין לפעמים שינה שמה משמו קצת. ונודע סוד הה"א שהוא דל"ת יו"ד וקודם שמקבלת היו"ד נקראת דלה ועניה דלית לה מגרמה כלום וכשמקבלת היו"ד סוד הטיפה הקדושה נקראת ה"א. ולכן הוא ביו"ד והיא בה"א.
1
ב׳ואם עיני שכל לך תבין שכל זה הוא תורת אמת בסוד שיעור קומה העליונה כי אבא ואמא נקראין ריעין דלא מתפרשין כאמרינו שמח תשמח ריעים האהובים כי זיווגם תדיר ומהראוי היה לכנות גם זכר ונקבה בסוד ריעים האהובים. ואך לפי שאין זיווגם עתה תדירי נקראים בשם איש ואשה כי התפארת מקבל מאבא סוד היו"ד ומלכות מקבלת מאמא סוד הה"א והכל בבחינת האשים סוד אשה ריח ניחוח לה' עבור הדינין הנאחזין בהן שהם בחינת האש אבל כשהדינין נמתקין בהן אז נקראים בשם חתן וכלה לא בבחינת איש ואשה כידוע מכוונות האר"י ז"ל ועל כן אנו מבקשין מהרה ישמע ה' אלהינו בערי יהודה קול חתן וקול כלה כי הוא הזיווג השלם. ועבור זה כל בחינת שיר השירים נאמר בלשון חתן וכלה כי הוא רומז הכל על השלימות הנפלא ויחוד האמת שיהיה אם ירצה ה' לעתיד לבוא ואז כתיב (זכריה י"ד, ט') והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וכתוב בכוונות שיהיה אז זיווג תדירי לזכר ונקבה כמו אבא ואימא. ועל כן הזכיר בכל שיר הלז בבחינת אח ואחות כמו (שיר השירים ד', ט') לבבתני אחותי כלה או (שם ה', ב') פתחי לי אחותי כי אז גם הם יֵעָשוּ בבחינת ריעים דלא מתפרשין וכאמור.
2