באר מים חיים, בראשית ב׳:כ״דBe'er Mayim Chaim, Genesis 2:24
א׳על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד. צריך להבין אומרו על כן מה טעם לזה ממה שלמעלה. וכי במה שהיא עצם מעצמו מוכרח לעזוב את אביו ואמו. ונראה כי אמרו חז"ל (סנהדרין נ"ח.) על כן יעזוב איש את אביו אחות אביו ואת אמו אחות אמו מכאן שאסר להם את העריות וכו' עד כאן. והנה נודע טעם איסור עריות בקרובים של שאר בשר כי המשפיע צריך להיות תמיד למעלה מן המקבל וזה הבא אל הקרובה אליו כמו אמו ואחות אמו ואחות אביו נמצא המשפיע למטה מן המקבל ומוריד בחינת העליונות למטה שתיעשה בבחינת מקבלת ממנו ומהפך הקערה על פיה עליונים למטה ותחתונים למעלה ועל כן עונשו גדול ונורא. וכן באחותו אף שהם שניהן שוין בבחינה, מכל מקום כיון שאינה למטה ממנו והוא יורידה מטה ובזה מקלקל הצינורות והשפע יורד דרך עקלתון לההוא נחש תקיפא כידוע מסודות האר"י ז"ל.
1
ב׳ולזה אחר שאמר לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת והראה הכתוב אשר הטיל לה ה"א בסופה להראות אשר קבלתה ממנו והיא צריכה אליו ונקראת על שמו כי היא למטה ממנו, אמר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו לאסור עריות קרובי שאר בשר לטעם זה דייקא, שלא להפך הקערה להוריד בחינה העליונה למטה ממנו. ונתן סימן לשאר קרובי שאר בשר חוץ מאחות אב ואם כי ששה עריות נאסר להם (כמו שאיתא ברמב"ם פרק ט' מהלכות מלכים הלכה ה') ואמר ודבק באשתו והיו לבשר אחד כלומר שאינו מותר כי אם במה שנעשה על ידו לבשר אחד ולא באחותו וכדומה שהם בשר אחד בלא זה לצד קורבתם, אלו אסורין עליו. ועל כן הרמב"ם פיהו פתח בחכמה וכתב (פרק י"ד מהלכות אסורי ביאה הלכה י"ג) כיצד דין הגרים בעריות של שאר בשר (וכן הוא בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ט סעיף ב') כי אסר להם הכתוב כל קרובים שהם שאר בשר בלתי האישות ודוקא כשנעשו בשר אחד על ידי האישות לצד קטנותה במעלה ממנו ומקבלת מאתו ונעשה הוא איש והיא אשה זה מותר להם ולא כן בקרובים שבלא זה הם שאר בשר והם למעלה ממנו במדרגה או שוים הרי כולם אסורים עליו חוץ מאחותו מאביו מפני שעכו"ם אין להם יחוס מאביהן מטעם שכולם רועי זונות היו (כמו שכתב ברש"י ביבמות צ"ז. עיין שם).
2