באר מים חיים, בראשית כ׳:י״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 20:13
א׳ויהי כאשר התעו וגו' אמרי לי אחי הוא. ועל כן אמרה היא גם כן אחי הוא כי כך בקשתי מאתה שתאמר בכל מקום שאני אחיה ואין לך כשירה בנשים אלא זו שעושה רצון בעלה, לזה אמרה גם היא אחי הוא ולא חס ושלום שנתרצית בכך, ועל כן אתה חייבת בנפשך שלא שאלת ממני האמת אם לא אשתי היא ופשעת בדבר.
1
ב׳גם יתבארו הכתובים, כי הנה לכאורה יש להפליא הלא אברהם ושרה גדלה שמעם בעולם והיו מפורסמים בקרב עמים רבים ובפרט בארץ ישראל במקומו, וכי לא ידעו הכל אשר שרה אשת אברהם היא, והיא היתה גדולה בצדקתה כאברהם ויותר כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"ב, ה' ושמות רבה א', א') ואפילו במצרים חידוש הוא שיאמינו שאחותו היא והכל יודעין ששרה המפורסמת ביופי ובצדקות אשת אברהם היא ולא אחותו, ומכל שכן בגרר שהוא ארץ כנען והכל היו יודעין ומכירין אותו עד ששמו אותו עליהם למלך ולקצין אחרי שובו מהכות את כדרלעמר והמלכים אשר אתו כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ג, ה') בפסוק (בראשית י"ד, י"ז) אל עמק שוה הוא עמק המלך. שהושוו כלם בדעה אחת והמליכוהו עליהם ואמרו לו מלך את עלינו. וכי לא היו הכל יודעין ששרה היא אשתו, ויותר יקשה באבימלך שזה היה אחר מעשה מצרים ובודאי היה מפורסם זה אשר קרה לשרה במצרים שנלקחה לבית פרעה במאמר אברהם אחותי, ופרעה נלקה מכה אחר מכה ואיך לקחה אבימלך בדבר אברהם אחותי היא.
2
ג׳ואכן יבואר על פי מה שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק ט' מהלכות מלכים הלכה ח') בדיני בני נח וזה לשונו: ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו וכו' עד אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין וכו'. ונמצא אתה למד שאינן צריכין בעת פרישתן לא גט ולא כתובה ליתן לה רק כאשר יפרשו זה מזה ויהיה בדעתם שלא תהיה עוד זאת אשתו והוא בעלה הרי היא מותרת לכל אדם כגרושה שלנו, ובזה דן פרעה כאשר אמר אחותי היא אף שידע שאשתו היא מכל מקום ודאי שאברהם אינו רוצה עוד לדור עמה ואומר אחותי היא כלומר כאחותי היא אצלי שאין אני דר עמה ואין רצוני עוד בה. או אפשר לומר אסורה עלי כאחותי והנה פסק הרמב"ם ז"ל הרי את עלי כאימא נאסרה אשתו עליו מדין נדר וכיון שאמר אחותי היא והרי כאמר הרי את עלי כאחותי ואסורה עליו ובזה נלקחה לבית פרעה.
3
ד׳ואחר זה כשנלקה פרעה וביתו על דבר שרי אשת אברם דן אבימלך לומר כי הנה במצרים שטופי זימה, בודאי היה ירא אברהם לאמר אשתו זאת ומחמת היראה סכנות נפש אמר אחותי היא, ובודאי לא היה דעתו כלל לפרוש ואף משום נדר לא יאסר כי בנדרים בעינן פיו ולבו שוין (כמו שאמרו בשבועות כ"ו: ובטור שולחן ערוך יורה דעה סימן ר"י) וכאן כיון שלא היה בלבו כאשר אמר בפה לא יאסר בה. ועוד כי נדרי אונסין הוא אונס סכנות נפשות ונודרין להורגין (כמו שאיתא בנדרים כ"ז: ושם סימן רל"ב סעיף י"ד) אבל כאן ארץ כנען מובחר הארצות, הכשירה שבמדינות גם אז, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ט, ח') שאברהם נתאוה להארץ בראותו התנהגות יושביה עליה ובודאי לא יעלה על לב אברהם לפחוד משום דבר, ועוד כי אבימלך מלך כשר היה והראיה שנגלה עליו ה' בחלום הלילה מה שאין כן בפרעה שלא נראה אליו ה' כי אם וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים וגו' וכיון שהמדינה כשירה ומלך כשר ודאי לא שייך יראה ופחד בדבר כזה, ועל כן ודאי מה שאמר אברהם אחותי היא בטוב לבבו וברצון נפשו דיבר כן כי רוצה ליפרש מאתה מאיזה טעם. והנה לשון הרמב"ם ז"ל שם כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש וכו' משמע דבחד מנייהו סגי, כשאחד אין רוצה לדור מותר לו לילך מאתו ואבימלך עשה עוד ושאל גם את פיה והנה גם היא אמרה אחי הוא ובזה ודאי אין מקום לשאלה עוד. ובודאי דברו אחותי היא על אחת משני פנים או סתם שאינו רוצה לדור עמה עוד כאחותו, או שאסרה עליו כאחותו ואסורה לו מחמת נדר.
4
ה׳ולזה השיב אברהם לא כאשר אמרת כי הנה אמרתי רק אין יראת אלהים בזה והרגוני וכמאמר חז"ל הנזכר שהראה לו ממה ששאלוהו אשתך היא או אחותך היא ואין זה דרך יראי אלהים לחפש אחר דבר זה. וחוץ לזה מה שאמרתי אחותי לא כאחותי האסורה כי אם כאחותי המותרת הנה היא בעצמה אחותי היא ואף על פי כן ותהי לי לאשה כי היא אחותי מאב ואין אבות לבני נח, ולכן קראתיה בשם זה שלא יצא מפי כלל שם איש ואשה שלא יהרגוני על דבר אשתי כאמור ואני לה גם כן בשם אח יכונה, ולא לשם פרישה אמרתי, והמשכיל היה לו להבין בזאת ועל כל פנים היה לך לשאול את פי על הדבר הזה, אולי גם אשתך היא אף על פי שאחותך היא כנאמר.
5
ו׳ובזה מתורץ מה שהקשו המפרשים מפני מה לא ביקש את שרה קודם בואה לגרר שתאמר אחי הוא כאשר כבוא אברם מצרימה (ועיין ברש"י) ועל פי הנזכר נכון כי הנה אברהם טרם בואו לגרר גם כן היה סבור כסברת אבימלך שכאן בארץ כנען לא יצטרך לזה, שאנשיה כשרים ובפרט אבימלך שם ולא יעשו כלל כמעשה הזה. ודוקא במצרים שטופי זימה מיד כשיראו אותם לא ישאלוהו כלל ובודאי יתנו עיניהם בה ואף בלא שאלה יאמרו אשתו זאת ויהרגו אותו ועל כן אומר אחותי את תיכף בביאתנו לשער העיר ובזה אנצל. וכן אמר לה בלשון והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת פירוש ממילא מבעצמם יאמרו אשתו והרגו אותי, ולא כן כאן לא עלה זאת על לבו, ואפשר אמר כן בלבו כי כאן אף אם ימצא איזה פרוצים בעריות על כל פנים ישאלו אותי על דבר זה ואז אשיב להם כרצוני, וכן היה כשבא לגרר שאלוהו ומחמת היראה אחר השאלה אמר להם אחותי היא וממילא גם היא אמרה אחי הוא לעשות כרצון בעלה כנאמר.
6
ז׳ועוד נראה בזה כי זה שביקשה במצרים על הדבר, לא היתה הבקשה על מצרים לבד, כי אם על כל המקומות שמעשיהם כמעשה מצרימה תאמר כן. ורק החילוק כאמור. כי במצרים שטופי זימה לא ישאלו כלל, ומיד כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת וכנאמר. מה שאין כן בשארי מקומות שישאלו על הדבר, ואז כאשר ישאלו, כן תאמר. ועל כן כפל לה אז לומר למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך פירוש למען ייטב לי בעבורך פה במצרים כי לרוב תאותם תיכף יתנו לי מתנות רבות, וחיתה נפשי בגללך במקומות אחרים שלא יתנו מתנות תיכף רק וחיתה נפשי שלא יהרגוני. ובאמת כן היה שבמצרים תיכף כאשר נלקחה לבית פרעה נאמר ולאברם היטיב בעבורה וגו'. וכאן באבימלך לא נתן לו דבר בעת הלקיחה. וכבר כתבנו שם במקומו כי אברהם לא היה ירא מגוף העסק בשום אופן שלא יטמאו את אשתו כי ידע אשר לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים רק מהריגה נתיירא עיין שם. ועל כן במצרים שטופי זימה אף שלא יגיעו לעיקר העסק בשום אופן מכל מקום יטיבו לו על דבר הלקיחה, מה שאין כן בשאר מקומות שעל הלקיחה לא יתנו ועל עיקר העסק ודאי חלילה לא יבוא לזה רק וחיתה נפשי בגללך, והראיה לכל זה שבמצרים ביקשה על כל המקומות שהנה כאן אמר אברהם ויהי כאשר התעו אותי וגו' ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ולא מצינו בשום מקום שאמר לה זה, ואם תאמר שביקשה תיכף בהלכו מבית אביו ולא מפורש בתורה כאשר כמה דברים אינם מפורשים אם כן למה הוצרך לחזור ולבקשה במצרים, אלא ודאי שביקשה במצרים על כל המקומות ועל כן אמר ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי וגו', ויהיה איך שיהיה על כל פנים מפורש כאן שביקשה קודם, אשר בכל מקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי וממילא מתורץ בזה קושית המפרשים כדבר האמור.
7