באר מים חיים, בראשית כ׳:י״חBe'er Mayim Chaim, Genesis 20:18
א׳כי עצר וגו' על דבר שרה וגו' וה' פקד וגו'. חז"ל (בבא קמא צ"ב.) פירשו מה ענין סמיכות פרשה זו לזו, וגם אנו נאמר לבאר סמיכות שני פסוקים אלו לבד. כי הנה כבר כתבנו למעלה בפסוק ותצחק שרה בקרבה גו' כי עיקר צחיקתה היה שלא העמידה על זכותה כלל וכלל, והגם שהאמינה בודאי במאמר הקב"ה שאמר אליו לזרעך אתן את הארץ וגם אמר לו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך, סברה שזה הכל בזכות אברהם לבד ואין זכותה מועיל כלל לזה, ואברהם כיון שכבר נולד לו ישמעאל נמצא אין כאן עוד זכות אברהם שתלד גם היא כיון שיש לו זרע וכמו שאמר בעצמו לו ישמעאל יחיה לפניך ובזכותה לבד לא האמינה שישנה הקב"ה טבע העולם ומערכת הכוכבים ומזלות בשבילה ועבור זה צחקה ועיין שם שהארכנו. ונודע מאמר חז"ל (ברכות י':) כל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו ועל כן שרה שהיתה תולה זכות הבנים שהבטיח הקב"ה רק בזכות אברהם ולא בזכותה תלה לה הקב"ה בזכות עצמה ואמר אל אברהם אבל שרה אשתך יולדת לך בן כלומר ראויה שרה מצדה שתוליד בן.
1
ב׳ולזה תמצא שעיקר הבשורה בבשורת יצחק צוה הקב"ה לבשר לשרה ולא לאברהם כאומרם והנה בן לשרה אשתך, וגם הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר היפלא מה' וגו' למועד אשוב וגו' ולשרה בן ואמרו חז"ל שהמלאך נענש על שלא דיבר הבשורה מפיו לשרה ודיבר לאברהם בן לשרה אשתך כי רצון הקב"ה היה לבשר לשרה והכל להודיע לשרה כי זכותה גורם לזה שתפקד ותוליד את יצחק, ולזה אמר כאן על דבר שרה אשת אברהם כלומר על מה שתמיד דיברה שרה לומר אשת אברהם אנכי וזה עיקר מעלתי ושבחי שאני אשתו אבל בי בעצמי אין שום צד זכות וכל הזרע שהבטיח ה' הכל בזכות אברהם ועל כן, וה' פקד את שרה את שרה דייקא לומר שתלה לה הקב"ה בזכות עצמה לא בזכות בעלה כאמור. ולזה סיים,
2