באר מים חיים, בראשית כ׳:ד׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 20:4
א׳ואבימלך לא קרב אליה. כלומר לא מבעיא שלא בא עליה אפילו קריבה בעלמא בחיבוק ונישוק לא קרב אליה. או אפשר יכוון על שלא כדרכה. כי לא בא עליה משמע דוקא כדרכה, ואך לא קרב אליה אפילו שלא כדרכה, הגם שאין בן נח חייב מיתה בשלא כדרכה (כמו שכתב הרמב"ם שם פרק ט' הלכה ז') מכל מקום לקדושת שרה אמנו לא נתנו אלהים להרע עמדה כלל וכלל. וגם כי באשת ישראל בן נח חייב גם שלא כדרכה ושרה דין אשת ישראל יש לה לכמה דברים כידוע. ומה שאמר לו הקב"ה והיא בעולת בעל הגם שעדיין לא בא עליה ומיתה בלא זה חייב בלקיחתה לבד, ונמצא לכאורה דבר זה ללא צורך נאמר טעם, אחר יש בזה ונבארנו למטה.
1
ב׳ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרוג וגו'. שמשמע שאם היה בועלה היה חייב מיתה ועל זה דן ואמר הגוי גם צדיק וגו' פירוש אם אצל בן נח הנקראים גויי הארצות דינך להיות גם צדיק תהרוג אפילו אם יזדמן לו עבירה בשוגג או באונס תדון אונס כרצון ושוגג כמזיד וחייב מיתה בשניהם (ואפשר לפי שהגוי אין צריך התראה (כמו שאמרו בסנהדרין נ"ז. וברמב"ם שם סוף פרק ט') וכל ענין התראה הוא שלא יוכל לומר שוגג הייתי ששכחתי אם זה אסור וכיון שהגוי נהרג בלי התראה הרי השוגג שוה לפניו כמזיד) ואם כן גם אני אומר שגם אנשי דור הפלגה ודור המבול ויושבי סדום לא עשו כי אם בשוגג או באונס ואתה דנתם כמזיד וכרצון ונתחייבו כלייה לפניך ובאמת זה אינו, כי גם בן נח אינו חייב על השוגג וכמו שאיתא ברמב"ם הנזכר שבן נח הבא על אשת איש בשוגג פטור ועל כן תמה על זה שאמר לו הקב"ה הנך מת וגו' והיא בעולת בעל ומשמע מזה שאם היה בא עליה היה חייב מיתה לשמים והלא הוא שוגג גמור אחרי שאמרו שניהם אחותו היא. ואם תאמר כיון שדין בן נח באם שהיה לו ללמוד ולא למד חייב אף על השוגג כמו שמביא הרמב"ם ז"ל שם כנזכר וכאן אפשר היה לי לתת על לב אולי מפני היראה אמרו שאחותו היא ואמת לא כן הוא והיה לי לחקור את זה. לזה אמר,
2