באר מים חיים, בראשית כ״א:י״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 21:17
א׳ויקרא מלאך וגו' ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. פירוש מה לך הגר שאת יְרֵאָה מפניך שלא תמותי כמיתת הילד אל תיראי מזה כי לא די שאת תחיי ותנצלי ממיתה אף שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. ונודע אומרם (בראשית רבה נ"ג, י"ד) שמלאכי השרת רצו לקטרג, אדם שעתיד להמית בניך וכו' והשיב הקב"ה עכשיו מה הוא צדיק וכו'. ולכאורה לפי פשוטו איך אמרו עכשיו צדיק הוא והלא כבר עבד עבודה זרה בעודו בבית אביו, ושרה ראתה בעיניה. ואולם לדברינו נכון כי עשה תשובה על חטאיו בחליו כי אף שקראו הכתוב נער כבר היה בן כ"ז שנה כאומרם ז"ל (שם שם, י"ג) ועל כן כאשר עשה תשובה אמרו עכשיו צדיק הוא ברגע הזו ממש ולא קודם ולא לאחריו שהיה מלסטם את הבריות כמו שכתוב (בראשית ט"ז, י"ג) ידו בכל. והקב"ה ברחמיו דנו לפי רגע הזו ונמצא צדיק בדינו והעלה לו באר. ועל כן ראשי תיבות ב'אשר ה'וא ש'ם הוא השב לרמז על ששב באותו הרגע וגם אמו חזרה בתשובה ונטל הקב"ה צערה לפניו והחיה אותה ואותו.
1
ב׳ועוד יש לומר מה שישבה לה מנגד הרחק כמטחוי קשת, כי נודע אשר לקרות קריאת שמע ולהתפלל בפני עבודה זרה דינו כאשר בפני צואה לפי שעבודה זרה נמשל לצואה כמאמר הכתוב (ישעיה ל', כ"ב) צא תאמר לו (ירושלמי שבת פרק ט' הלכה א'). ושנינו במתניתין (ברכות כ"ב:) וכמה מרחיקין מהם ומן הצואה מלפניו כמלא עיניו ומאחוריו ד' אמות. ולזה הגר כאשר טמנה את העבודה זרה והילד תחת אחד השיחים והיתה רוצה להתפלל היה לפניה שני דרכים, אחת להתרחק מלא עיניה ולישב לה אפילו מנגד, שיהא טינוף העבודה זרה מלפניה כיון שלא תוכל לראותו. והשנית, לילך לאחוריה ד' אמות ותתפלל. ואמנם עוד טעם היה לה להתרחק שלא תראה במות הילד ובזה לא תועיל לה אופן זה לילך ד' אמות לאחוריו כי עד כמה שתוכל לראותו לא תוכל להפוך פניה מנגדו לרחמי האם על בנה ותרצה ראות בכל רגע מהו עושה. והא לך ראיה על זה, שבחרה יותר לילך מאתו אלפים אמה תחום שבת לטעם שאל אראה וגו', ולמה לא הפכה פניה בהרחקת אמה אחת או יותר, אלא ודאי כל עוד שהיתה יכולה לראותו לא היה לה באפשרי להפוך פניה והיתה מוכרחת לילך למקום שלא תוכל עוד לראותו והוא אלפים אמה כי עד כאן שלט מאור עיניה לראות ולא יותר.
2
ג׳וזה מגיד הכתוב ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד לומר אשר עיקר התרחקותה היה ברחוק אלפים אמה כי אמרה אל אראה במות וגו', כי מחמת התפילה שרצתה להתפלל לא היתה צריכה להתרחק כל כך והיתה יכולה לילך ד' אמות לאחוריה, ואך כיון אשר התרחקה מלוא עיניה עבור הילד על כן ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך, שלפי פשוטו יתמה מה שכפל לומר ותשב מנגד שכבר אמר זה למעלה, ואמנם יאמר הכתוב שכיון שהתרחקה כל כך יכלה לישב אפילו מנגד ולישא את קולה להתפלל כיון שלא תוכל לראותו בשום אופן, מה שאין כן אם לא היתה מתרחקת כל כך לא היתה יכולה לישב מנגד להתפלל והיתה צריכה להפך פניה בהרחקת ד' אמות. והודיע הכתוב דין זה אשר מלפניו צריכין להתרחק מלוא עיניו דוקא ודין עבודה זרה כדין צואה וזה יגיד מעלת חשיבות עבודה זרה שהיא כמו טינוף הצואה.
3