באר מים חיים, בראשית כ״א:כ״חBe'er Mayim Chaim, Genesis 21:28
א׳ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן וגו' עד על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם וגו'. להבין מה שטרח אברהם בכל זה והלא לא הוא הלך אצל אבימלך לבקש מאתו כריתת הברית כי אם אבימלך הלך אצלו וביקש מאתו על הדבר. וכבר כתבנו שאברהם לא חפץ כלל בשבועת אבימלך כי לא היה ירא מאתו ועל מה זה עשה כל העשיות ואמר כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת וכי כל כך היה אברהם צמא למים והלא ה' אתו בכל אשר עושה וכל אלה העשיות היה צריך אבימלך לעשות כי הוא ביקש על הדבר והיה ירא מאברהם. ועוד כי אחר שנאמר ויכרתו שניהם ברית היה די בזה ולמה לקח עוד כבשות ומפני מה דוקא שבע ולא שמונה או שש.
1
ב׳ואמנם אברהם אבינו הציב וירה אבן פנתו למעלה למעלה וראה את הנולד כי כאשר יבוא המלך דוד וירצה להכות את היבוסי היושב בירושלים והוא מבני בניו של אבימלך והן יאמר היבוסי יושב הארץ (שמואל-ב ה', ו') לא תבוא הנה עד הסירך העורים והפסחים וגו' והוא הצלמים שהקימו, ובפיהם שבועת אברהם לאבימלך כמאמר חז"ל (בילקוט יהושע רמז כ"ח). וחש אברהם שלא יאמרו בני אבימלך אשר השבועה היתה לעולם, שלא ילחמו בני אברהם עם בני אבימלך, והנה דרך הממשכן בית או עיר לחבירו על זמן רב וירא שלא יוחלט זאת בידו מעמיד איזה דבר אבן או עץ וחוקק בו כל הענין איך שרק לזמן הזה הוא ממשכנו ואחר כך יחזור לידו, וכן אברהם אבינו כיון שהיה ירא שלא יחליטו בני אבימלך השבועה הזאת לעולם ועל כן הציג שבע כבשות הצאן ואמר כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת כי באר הוא הנקרא ציון וירושלים כמו שאמרו חז"ל (בבראשית רבה ע', ח') בפסוק (בראשית נ"ט, ב') וירא והנה באר בשדה וגו'. וכן נודע ליודעי רזי תורה מכוונות האר"י ז"ל אשר ציון וירושלים נקראים בא"ר באר מים חיים הם למוצאיהם שמשם שואבים כל בחינות החכמה והיראה ורוח הקודש וזה שער השמים. ואברהם אבינו חפר את הבאר הזאת כי הוא פתח וחפר ומצא מים בראשון וראשונה, והתגלה מלכות כל עולמים בארץ הלזו ועל ידו הכל ממשמשין ובאין לבחינות ומדריגות, אבל הוא חפרה בראשונה ושאב מים הנאמנים לבאי עולם. והנה אמרו חז"ל (שם פרשה נ"ד, ב') מה שניתן לאברהם לשבע דורות ניתן לאבימלך לשלשה ופירש רש"י שם שכשנכנסו ישראל לארץ עברו ז' דורות מזרע אברהם, ומזרע אבימלך לא עברו אלא ג' וכו'. נמצאת אומר אשר ג' דורות של אבימלך שעליהם היה השבועה כמו שכתוב אם תשקור לי ולניני ולנכדי כלו אחר שבע דורות של אברהם, ועל כן הציג שבע כבשות ואמר בעבור תהיה לי לעדה וגו' וקרא למקום באר שבע הכל למען ידעו כל העולם על ידי הבאר הזה ויכתב ויחתם למען יעמוד ימים רבים אשר השבועה לא היתה כי אם אחר כלות שבע דורות מאברהם ולא יותר.
2
ג׳או אפשר שרמז בשבע האלו על כניסת דוד המלך בירושלים כי הוא הסיר העורים והפסחים, והוא היה הרועה השביעי אשר הקים הקב"ה לישראל שבעה רועים והם אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן ודוד הוא השביעי והוא הסיר העורים וגו'.
3
ד׳או אפשר שרמז על כלות ז' שנים שעשה דוד בחברון ואחריהם בא לירושלים שהוא באר שבע, ויהיה איך שיהיה על כל פנים עשה סימן מובהק בבאר שבע שרק עד שבעה הוא ניתן או ז' דורות או ז' רועים וכו' ואחר השבעה הוא לאברהם ולבניו לדורות עולם. ואמנם לפי זה היה צריך לקרותו באר שבע בסגול לרמז על שבעה, והנה בפסוקים שלפנינו מנוקד בקמץ על שם השבועה, ואך הנה כבר כתבנו שבדעת אברהם לא היה שישבע אבימלך כי אם הוא לבדו כמו שאמר אנכי אשבע אנכי ולא אתה. ועל כן הציג שבע כבשות הצאן לקרוא למקום באר שבע על ז' דורות וכו' שהיתה שבועתו. ואולם הנה אבימלך לרוב האהבה קפץ ונשבע מדעת עצמו גם כן כנאמר והוא לא נשבע כי אם על ג' דורות ולא יותר כי לא ביקש כי אם על ג' דורות ואיך ישבע הוא שגם דור רביעי או יותר לא ילחמו בבני אברהם והם יהיו מותרין להלחם בו ובודאי לא נשבע כי אם על ג' דורות. וכיון שגם הוא נשבע היה צריך להקרא השם גם על שם שבועתו ולא היו יכולין לקרותו על שם השבעה כי לא נשבע רק על ג' ולזה קראוהו באר שָׁבַע בקמץ לרמז סתם על השבועה וממילא נכלל גם בזה כוונת אברהם בבחינת שבעה שרק עד ז' דורות או ז' רועים וכו' חל שבועתו ולא יותר. וזה שאמר הכתוב על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם כלומר מה שנקרא שבע בקמץ ולא בסגול הוא מחמת שנשבעו שניהם ועבור שבועת אבימלך לא היתה יכולה להקרא על שם שבעה אבל באמת נכלל בזה גם שבעה כאמור.
4