באר מים חיים, בראשית כ״א:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 21:3
א׳ויקרא אברהם וגו' הנולד לו אשר ילדה לו וגו' יצחק. כפל לשון אשר בפסוק זה הכל על האמור. כי הנה קריאת שם יצחק הוא להורות על הדברים האמורים אשר רק זה הוא בן לאברהם, ואשר לא מאבימלך נתעברה שרה חלילה, ואברהם נתן סימן בשם יצחק לכל הדברים הללו. וגם מה שצוה הקב"ה לחתום בריתו בבשרו ואמר את בריתי אקים את יצחק הכל להיות נרמז בשמו, הק' שבשמו מורה שבנו הוא שנולד לק' שנותיו וזה הוא בנו ומשרה הוא שהיתה בת צ' וזה הצ' שבשמו. והח' מורה על הברית שהבטיח הקב"ה ואת בריתי אקים והוא ברית המילה שנימול לח' ימים וזה הוא הח' אשר בשמו. והי' הוא אות ראשונה משמו הגדול יתברך להעיד שכן הוא שלא מאבימלך נתעברה ובן כשר והגון הוא על דרך אומרם (במכילתא מובא בילקוט נ"ך רמז תת"פ) על פסוק (תהלים קנ"ב, ד') שבטי יה עדות לישראל שהקב"ה הציג שמו בשמות השבטים להעיד אשר כולם זרע אמת וכן כאן ביצחק הי' שבתחילת שמו היא הי' משם הוי"ה להעיד עליו כי זרע כשר הוא, וזה מאמר הקרא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה, פירוש כי בריתי אקים עמו בקריאת שמו יצחק להעיד אשר תלד לך שרה כי לך ילדה אותו ולא ח"ו כאשר אמרו ליצני הדור. וגם הברית גופא מה שצוה הקב"ה למולו בן שמונת ימים, וידוע אשר הברית הוא חותם המלך ומורה על קדושת שמו יתברך ואם ח"ו היה איזה שמץ ביצחק לא הייתי מצוך לחתום בריתי בבשרו, וזה מאמר הקרא ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק, פירוש זה השם המעיד אשר הוא בן אברהם ולא אחר וגם זה ילדה לו שרה כלומר מאתו ולו הוא כלומר לו לבד ולא זרע ממקום אחר כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"ג, ו') בפסוק בן לזקוניו וגם לו בדמותו וצלמו בצדקות וקלסתר פנים כאשר אמרו חז"ל (שם פ"ה, ט') ותהר לו גבורים כמותו צדיקים כמותו ועל כל אלה נקרא שמו יצחק כאמור. וגם עוד ראיה לזה אשר וימל אברהם את יצחק בנו כאשר צוה אותו אלהים, ואם אלהים האמת צוה לחתום בריתו ביצחק ודאי ביצחק יקרא לך זרע ככל הנאמר ועל כן אמרו חז"ל (שם נ"ג, ז') יצחק יצא חק לעולם וכו' כי היה קשה להם מאחר שקריאת שם הזה הוא על הדברים האלה היה צריך לשנות אותיותיו להקדים הק' המורה על שנותיו אל הצ' המורה על שנות שרה וגם הי' והח' היו צריכים להתחבר יחד כי שניהם מורים על עדות שמו יתברך ולא להפסיק בהצ' ביניהם. וגם לפי מאמרם (שם) שהיו"ד והח' מורים לתורה ומצוות היו גם כן צריכים להיות שניהם יחדיו ולזה אמר שנקרא כן על שם יצא חק.
1
ב׳גם יאמר ויקרא אברהם וגו'. לפי דרך הנזכר כי באמת היו"ד שביצחק מורה על עשרה נסיונות שנתנסה אברהם ועמד בכולם כמאמר חז"ל (במדרש רבה י"ח, כ"א) או על עשרת הדברות כאומרם (בראשית רבה נ"ג, ז'), ואך מחמת שעדיין לא נתנסה בכל העשר בשלימות עד אחר העקידה שזה היא הנסיון העשירי סבר אברהם שלזה צוה הקב"ה לקרוא שמו יצחק כדי להעיד אשר זה הנולד לו לא מאבימלך כאמור, וזה ויקרא אברהם את שם בנו וגו' כלומר שאברהם קראו יצחק לשם הטעמים האלה אבל באמת מה שצוהו הקב"ה לקרותו יצחק הוא עבור עשר נסיונות או עשרת דברות כנאמר.
2
ג׳עוד יאמר. שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה וגו'. כלומר הנה זה בנו הנולד לו ממילא אשר ילדה לו שרה בזכותה לבד ולא צירף הקדוש ברוך הוא זכות אברהם בזה כי אם אשר ילדה לו שרה לבדה. וזה וימל אברהם את יצחק בנו וגו' כאשר צוה אותו אלהים, ודרשו חז"ל (קידושין כ"ט.) אותו ולא אותה כי היא אינה מחויבת במצות מילת בנה. ולכאורה דילמא החיוב על שניהם ואברהם הקדים למצוה ועשה כאשר צוה אתו אלהים אבל אפשר גם אותה צוה, ואכן לדברים הנאמרים שעיקר הולדת יצחק היה בזכותה ונקרא כמה פעמים על שמה כמו ולשרה בן, אבל שרה אשתך יולדת, וכדומה. על כן אם גם היא היתה חייבת בזה היה יותר קרוב לומר שהיא תמול אותו כי הוא בנה הכרוך אחריה אלא ודאי שהיא אינה חייבת כלל במילת בנה. ועל כן,
3