באר מים חיים, בראשית כ״ב:כ״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 22:21
א׳את עוץ בכרו וגו'. ואמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ז, ד') שהיה אברהם מתיירא מן היסורים אמר לו הקב"ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם את עוץ בכרו זה איוב וכו', ולכאורה זה לפלא גדול. אחד מפני מה ירא אברהם מן היסורין אחר עקידת יצחק שנתברך בברכה כפולה שנית מן השמים. והשנית, אם ח"ו נתחייב אברהם או יצחק ביסורין איך יטלם הקב"ה מהם ויתנם על ראש הזכאי, טוביה חטא וכו'.
1
ב׳ואכן נראה כי מבואר בדברי הרב האר"י ז"ל (בתיקון חצות בפסוק אבותינו חטאו וגו' בסוד פוקד עוון אבות על בנים) שנשמת האבות מתלבשים בבנים והם עצמם סובלין עוונותיהם וכו' והנה אברהם אבינו הבין במה שנצטוה מאתו יתברך להעלות את יצחק לעולה כי יצחק הוא מסוד גבורות הקשות החזקים הצריכים להיות נעקדים ונכבשים תחת החסדים, והיה סבור שיצחק מוכרח להשחט דוקא להוציא דמו ממנו ולהמתיקו בסוד שחיטת הקרבנות כידוע מכוונת העקידה בקבלת האר"י ז"ל, והיה בדעת אברהם כי יצחק גלגול תרח אביו והוא בסוד פוקד עוון אבות הנ"ל כי בני בנים הרי הם כבנים, וכשראה שלא נשחט סבר כי ודאי לא יצא מן היסורין מצד עוונות תרח כי פוקד עוון אבות על בנים וזה שהיה אברהם מתירא אחר העקידה בראותו שיצא יצחק שלם משם, ולזה אמר לו הקב"ה שכבר נולד מי שיקבלם וכו' זה איוב. כנודע שאיוב היה גילגול תרח ממש ועבורו סבל מה שסבל כמו שמובא בליקוטי תורה (בכמה מקומות ובפרט בריש איוב) שעל כן היה איוב תחילה מתרעם מאוד על היסורים לאחר שידע כי הוא צדיק גמור ולא חטא מעודו, והתחיל ללכת אל דעת הטבעים חלילה לומר שהכל נמשך ממקרה המזל ויש יסורין בלא עוון, ועל כן אירר וקילל יום הלידה וליל הריונו שאמר בלבו לאשר שנולד במזל רע כזה על כן הוא סובל יסורים האלה. וכל השלושה ריעיו בנחומיהם לא הועילו לו, כי הם הוכיחו שבודאי חטא על כל פנים ועל זה באו לו היסורין והוא ידע כי זך הוא מעודו חף בלי פשע ולא נכנסו דבריהם באזנו עד שבא אליהוא בן ברכאל הבוזי וגילה לו סוד זה שהיה חדש בעיניו כי להם לא נתגלו עדיין והודיע לו כי זה אמת שעתה זך ונקי הוא, ואך הוא גילגול רשע וצריך לתקן מה שחטא הכל כנודע. ובזה ודאי כבר נולד מי שיקבלם ולא יהיו חלים על אברהם ולא על יצחק.
2
ג׳ותראה שעם כל זה, היה יצחק מעט ביסורין, לגודל גבורות הקשות שנולד בהם וכמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ה, ט') יצחק חידש היסורין וכו', ואך לא יסורי איוב כי לא היה צריך אליהם. ואמנם כי עבור זה נולד איוב בעת לידת יצחק כי בפקידת שרה נפקדה גם מלכה כנזכר למעלה, כי מה שהיה צריך תרח להתגלגל ביצחק סיבב הקב"ה ופקד עקרות אחרות עמה ונפקדה גם מלכה בכדי שיתגלגל תרח שם בבן נחור שגם הוא בנו הוא ולא באברהם, ולזה אמר לו כבר נולד וכו' כלומר באותו העת ממש שנולד יצחק, נולד אחר על זה שיקבלם כאמור.
3
ד׳ואפשר שלזה פתח הכתוב כאן באורות מאופל, שאמר ויהי שהוא לשון צרה שאין כאן מקומו, ואכן לפי שהוזכר לו כאן יסורי איוב שהוא תרח אביו אמר לו ויהי כי תכאב נפש הבן ביסורי האב, או אפשר שלזה אמר ויהי לפי שנודע שזה שרבקה היתה אחות לבן נצטרף להגרמת רשעת עשו, להיות אחי אמו רשע כזה ורוב בנים וכו' כמאמר חז"ל. ולזה אמר כאן ויהי לשון צרה לפי שבתואל ילד את רבקה שאם היתה רבקה נולדת בבית אחר לא יצא ממנה בן רשע כזה.
4
ה׳ועל כן אחר זה סמך הכתוב ויהיו חיי שרה וגו' כי נודע מאמר חז"ל (בראשית רבה נ"ח, ה' ועיין במתנות כהונה שם) שהיה השטן מתגרה עם אברהם ואמר לו על ידך מתה שרה. וזה שקר הוא כי הן לו אפילו לפי דבריו שמיתת שרה היה על ידי שמיעת מיתת יצחק מכל מקום הלא נודע המבואר בקבלת הרב האר"י ז"ל (בליקוטי תורה ריש פרשה זו ושם מבואר) כי יצחק בעת לידתו אתקשר בנוקבא כמאמר הכתוב (לעיל י"ח, י"ד) ולשרה בן, ואומר (לעיל י"ז, י"ט) אבל שרה אשתך יולדת וגו', וכל מאן דאתקשר בנוקבא, מיתה אזדמנת לרגלוהי כמו שאיתא בזוה"ק (חלק ב', מ"ד:), ולא היה יכול לחיות כי אם ל"ז שנים, ויותר מזה לא היה יכול לחיות אף רגע עיין שם הטעם, לולי שקדמו הקב"ה בדבר העקידה שאז פרחה נשמתו וניתן לו נשמה אחרת מבחינת דכורא. שעל כן אז נולד זווגו כי עד היותו מקושר בנוקבא לא היה לו זיווג, ונמצא כי אם לא היה העקידה כבר היה מת יצחק בעצמו והיה קרוב מיתת שרה יותר בלא העקידה מן העקידה כי בעקידה על כל פנים נשאר חי ובלא העקידה ודאי היה מת. ונמצא אף לפי טעותו לא גרם אברהם בהעקידה מיתתה. אבל אחרי האמת לא כן הוא כי כן הגיעו ימי חייה עד קכ"ז שנים ואז מלאו ימיה ושנותיה בטוב והגיעה קיצה למות, והעד הנאמן על זה הוא לידת רבקה שאמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ח, ב' וקהלת רבה א', ה') וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשה של שרה נולדה רבקה וכו' וכיון שנולדה רבקה וזרחה שמשה אז ודאי הגיע שקיעת שמשה של שרה. והכל הוא עבור הנזכר כי עד ל"ז שנים שהיה יצחק יכול לחיות מסטרא דנוקבא שרה אמו, עד שם היה ימי שרה, ואחר כך כשהגיע עת יצחק למות כבר לא היתה שרה יכולה לחיות ואז היו שניהם מתים, לולי רחמי ה' וחסדיו שהמית את יצחק על ידי העקידה בכדי שיצא נשמתו בדבר ה' במצוותיו יתברך בנסיון מופלג, ואז ניתן לו שכר טוב בעמלו שעמל לכבודו יתברך שיחליף לו נשמתו בדרך הנס מסטרא דדכורא ולא מתה כי אם שרה לבד.
5
ו׳ולזה אחר שאמר ובתואל ילד את רבקה סמך לו ויהיו חיי שרה וגו' לומר שכיון שנולדה רבקה אז הנה הכל יודעין ומעידין ששקר בפיו של שטן שאמר שעל ידי אברהם מתה שרה רק בודאי אשר ויהיו חיי שרה וגו' כלומר חיי שרה לא היה כי אם עד כלות ל"ז של יצחק בגימטריא ויהיו כמו שכתוב בדברי הרב האר"י ז"ל (ריש פרשה זו. ובפרשת חיי שרה) כי אחר כלות חיות יצחק כלה גם חיות שלה, ובזה ודאי הנה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים הן הנה שני חיי שרה אלו שנותיה שגזר עליה הגוזר חיותה מעת ימים יוצרו ולא יותר. ועל כן חז"ל (בראשית רבה נ"ח, א') פתחי פתחא להאי פרשתא בזה (תהלים ל"ז, י"ח) יודע ה' ימי תמימים וגו' כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים וכו', כיוונו לומר אשר חיתה כל ימי שני חייה ולא נחסר אפילו אחד מהם כי לא נוספה בלא משפט ח"ו בלא עתה כי אין הצדיקים נאספים כדגי הים באסיפה בעלמא כי עיני ה' אלהיהם תמיד עליהם ומשלים שנותיהם מיום ליום, ועליהם נאמר (שם פ"ד, י"א) טוב יום בחצריך מאלף וגו' וכמאמר חז"ל (שבת ל'.) טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה וכו', ולא נתקצר שני חיי שרה כלל וכלל ח"ו.
6
ז׳ולזה אמר הכתוב (משלי י', כ"ז) יראת ה' תוסיף ימים וגו' כי מי שהוא ירא ה', הקב"ה משלים שנותיו מיום ליום שלא יחסר לו אף יום אחד מהשנים שנגזר עליו ונתוסף לו כל הימים עד כלות השנה כולה. ולהיפוך ברשעים כי לא די שימיהם חסרים עד השלמת השנה אלא אף שנות רשעים תקצרנה שיקצר אף שנותיהם כאומרו (תהלים נ"ה, כ"ד) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם שאינם משלימים אף חצי שנותיהם כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"ו:).
7
ח׳או יאמר יראת ה' תוסיף ימים, שנתוסף להם שנים על שני חייהם (על דרך (בראשית כ"ד, נ"ה) תשב הנערה אתנו ימים, שפירושו שנה על שם (ויקרא כ"ה, כ"ט) ימים תהיה גאולתו כמאמר חז"ל (בכתובות נ"ז:)). וכמו שמצינו בחזקיה שנאמר לו (ישעיה ל"ח, ה') הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה, ולהיפוך שנות רשעים וגו' כמו לא יחצו ימיהם כנזכר. או לפעמים האדם מסתלק מן העולם כשגלוי לפני הקב"ה שעתיד לחטוא ועתה צדיק הוא אומר הקב"ה ימות זכאי וכו' וכמאמר חז"ל (בראשית רבה כ"ה, א'). ולא כן חלק צדיקי ישראל כי יודע ה' ימי תמימים פירוש שאוהב ימיהם ורואה שיבלו ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים.
8
ט׳או ירצה לומר לפי הנזכר ויהיו חיי שרה וגו'. פירוש אותן הל"ז שנים שמספרם ויהיו שחי יצחק עד העקידה זה היה חיי שרה כלומר משרה חי כל אותן השנים כי בנוקבא אתקשר והיה בן לשרה וממנה אתמשיך חייו עד כה כדבר האמור.
9
י׳חסלת פרשת וירא
10