באר מים חיים, בראשית כ״ב:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 22:3
א׳וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמרו וגו'. נראה במה שחבש בעצמו את חמורו כי נודע מה שאמר דוד המלך (תהלים ל"ה, י') כל עצמותי תאמרנה וגו'. כי כן דרך העושה מצוה באמת להשים כל כוחי גופו ומחשבתו ולבו כאשר יוכל בכדי שכל אבר מאבריו יהיה טפל להמצוה ויתקדש בקדושת בוראו, ונודע זאת משער הקדושה למורינו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל. ועל כן כאן באברהם שהיה זה נסיון העשירי ולא היה עוד אחריו נסיון כאומרם (בבראשית רבה נ"ו, י"א). ועל כן רצה להכניס במצוה זו כל כוחי גופו בכל אבר ואבר שבו שיהיו כולם נעקדים ונכללים במצות ה' וכאשר אמרו בפנחס בן אלעזר בפסוק (במדבר כ"ה, ז') ויקח רמח בידו שלקח כל רמ"ח אבריו בידו ליתן את כולם לשם ה' עד מיצוי דם נפשו. ולזה אמר הכתוב וישכם אברהם בבוקר כלומר שהשכים בבוקר בבחינת אברהם הרומז לרמ"ח אבריו ורצה שיהיה לכל רמ"ח אבריו חלק במצוה זו, כי אף שקיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה כולה (יומא כ"ח:) מכל מקום על כולם היה אינו מצווה ועושה וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה כאומרם ז"ל (עבודה זרה ג'.) ואלה המצוות שצוהו הבורא כולם נימנין בעשרה נסיונות, ולזה כאשר שמע מצוה מפי הבורא יתברך היה אהוב וחביב וחשוב בעיניו מאוד מאוד ובפרט במצוה זו אחרון שבכולם שלא יצוהו עוד הבורא יתברך באחת ממצוותיו, וכלתה נפשו במצוות לאמר מתי אזכה עוד לעשות אחת ממצוותיו על כן רצה לעשותה בכל מאוד כוחו. ולזה לקח רמח בידו כל רמ"ח אבריו להיות כולן נטפלין במצוה זו, ועל כן ויחבוש את חמורו חבש בעצמו חמרו אף שלא היה לבדו שלקח אף שני נערים אתו מכל מקום חבש בעצמו בכדי לעשות הדבר עם כל הגוף וגם חמרו מרמז על רמ"ח כי חמר הוא רמ"ח וכולן חבש להיות נטפלין כולן למצוה ובכל כוחן יעבוד עבודת בוראו.
1
ב׳ויקח את שני נעריו אתו. טעם מה שעשה זה נראה בכדי שלא לילך כדרך מי שהולך בדרך אשר אינו חפץ שהולך יחידי כדרך המתאבל, ובעל כורחו יעשנו. רק לקח נעריו עמו כמי שנוסע לדבר חפץ אשר רצונו בזה והוא שש ושמח טוב ומיטיב לאחרים עמו. וחז"ל אמרו (פרקי דרבי אליעזר פרק ל"א) שני נעריו זה ישמעאל ואליעזר, נראה שהוציאו זה מלשון הכתוב שהיה לו לומר ושני נערים עמו כי בודאי הרבה נערים היה לו ומדקאמר שני נעריו משמע אלה המיוחדים לו ביחוד מאז והם ישמעאל ואליעזר לא זולתם.
2
ג׳ויבקע עצי עולה. לכאורה לפי סדר לשון הקודש היה לומר ויבקע עצים לעולה כי איזה עץ יקרא עצי עולה ואמנם נודע אומרם (מדות ב', ה') כל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח וכו' ולזה אמר הכתוב ויבקע עצי עולה עצים המיוחדים לקרבן עולה אלו הכשרים להקרבה והודיענו הכתוב צדקת אברהם בזה להראות אשר היה מוכן אצלו עצי עולה כי אמר מתי יגיע זמן שהקב"ה יצוני להקריב קרבן אכין לעת עתה העצים שאקריב תיכף במאמרו יתברך.
3
ד׳ויקם וילך וגו' אמר לו האלהים. לכאורה זה הסימן מיותר מה שסיים אשר אמר לו האלהים והיה די לומר ויקם וילך אל המקום ואנו יודעין כי אל המקום ההוא הלך, ואולי יכוון הכתוב לומר שהקימה והליכה שלו היה כל כך בשמחה ובטוב לבב לא כמי שהולך לשחוט את בנו רק כאשר היה הולך לשם לבית ה' להשיג שם השגות הנפלאות ממראות הנבואה והתגלות אלהות, והנה הקב"ה אמר לו על אחד ההרים אשר אומר אליך ופירשנו שהוא מקום שאוכל שם לאמר לך שתתגלה שכינתי אליך ביתר שאת לדבר עמך בדיבור פה בזה שער השמים ולכן כן הוא הלך בשמחה אל המקום אשר אמר לו אלהים שאמר לו אלהים שיאמר לו שם ויתגלה שם עליו.
4