באר מים חיים, בראשית כ״ג:י״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 23:13
א׳וידבר אל עפרון וגו' אך אם עתה וגו' נתתי כסף וגו'. פירוש אם הוא כמו שאתה אומר שעל שדה הראויה לזריעה ולנטיעה לא היתה התקנה הנה בזה אני חפץ מאוד, ולא תאמר שלא אחפוץ לקנות כי אם אחוזת קבר והשאר תוכרח לתת לי במתנה בכדי לבטל התקנה לא כן ולו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני, כי כבר מוכן אצלי מעות גם על כל השדה כולו לצד שקבלתי עלי ליתן כל ממון שיפסקו עלי על כן הכינותי מה שיש בו די לקנות גם כל השדה כולו. ואך בזה שהמעות מוכן אצלי לא יועיל זה לקבור את המת כי עד שלא אקנה אותה בקנין גמור הרי שלך לפניך ואתה אסור ליתן קרקע לקבר המת, ועל כן קח ממני וכאשר תקח המעות הנה שדה נקנה בכסף, ועל כן ואקברה את מתי שמה כי לא שלך יהיה כי כבר קניתיה לי לעשות בו כחפצי ואני אקבור את המת. כי ודאי היתכן שיהא אסור אחד מבני עירכם למכור שדהו או ביתו וכל אשר לו לאחד ממדינה אחרת, ודאי לא יאסר בו. ואם אחר כך יארע להקונה מקרה לא טובה שימות מת עליו בפתע פתאום הכי יאסר הקונה לעשות משלו אחוזת קבר אתמהא כיון שכבר שלו הוא מי יעכב על ידו. וכן כאן שאני קונה שדה גדולה עם אילנות ומערה ושאר דברים טובים מוכן לזריעה ולנטיעה ודאי זה אינו אסור למכור, ואחר כך כשיהיה שלי אני אעשה בשלי כל אשר אחפוץ, ואף שלעת עתה נראה הקניה לקבור המת מה להמוכר בזה והמוכר יוכל לומר שהוא מוכרו לזריעה. הא למה הדבר דומה למה שהתירו רבותינו למכור פרה חורשת בשביעית כי יאמר המוכר שלשחיטה קנאה הקונה, אף שאם אמר בפירוש שקונאה לחרישה אסור למכור לו, מכל מקום כשקונאה סתם יכול המוכר לומר לשחיטה מכרתיה, וכן כאן כיון ששדה בכלל מכרת תוכל לומר לזריעה ולנטיעה מכרתי וכיון שהיא שלי אקברה את מתי שמה ומי יעכב.
1