באר מים חיים, בראשית כ״ג:י״זBe'er Mayim Chaim, Genesis 23:17
א׳ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה וכל העץ אשר בכל גבולו וגו' לאברהם למקנה וגו' ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו וגו'. כי לא רצה לקוברה בשום אופן עד אחר שקם השדה אליו בקנין גמור בכל אופן היותר מועיל, וחז"ל אמרו (בראשית רבה נ"ח, ח') תקומה היתה לו וכאמור שיצא מרשות עפרון אותיות פ"ר עו"ן, הם הפ"ר דינים הידועים היוצאים מאותיות מנצפ"ך שמספרו פ"ר, ושם עו"ן, ורומז הכל לבחינת הדינים והסטרא אחרא, וכל עוד שהיה תחת רשותו לא היה אפשר לשרות הקדושה במקום ההוא. ועתה לאברהם אב"ר מ"ה בחינת שם מ"ה שבקדושה והשרה על המקום קדושת אור ה' מאלהי אברהם, ואחרי כן קבר את שרה שם להיות נשמתה צרורה בצרור החיים בקדושת ה' אלהים.
1
ב׳ונראה שמה שסיים כאן כל סימני המקום ההוא, אשר לפני ממרא, ואשר בכל גבולו סביב, הוא להיות שאין ישראל קונה בקנין גמור אלא בשטר, אשר על כן אחר שנתן המעות לעפרון ונסתלק עפרון מהקרקע כי הגוי בודאי מקנה בהמעות, אף על פי כן לא רצה לקוברה כי אם אחר שיקנה אותה גם בדיני ישראל והעמיד עדים וכתב בשטר וחתם כל סימני מצריה וגבוליה, והכל לעיני בני חת לכל באי שער עירו שיקנה את השדה בכל תוקף ועוז גם בדיני התורה לקניית ישראל. וזה אומרו לאברהם למקנה שיהיה אף לאברהם למקנה כי אחר המילה רצה להתנהג כדין ישראל ממש, ואחר כך קבר את שרה והכל לטעם האמור כי לא רצה לקוברה עד שיהיה השדה שלו ממש לכל האופנים כנאמר.
2