באר מים חיים, בראשית כ״ג:ג׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 23:3
א׳ויקם אברהם מעל פני מתו וגו'. להבין אומרו מעל פני מתו, נראה על פי המבואר בדברי רבותינו פוסקים ראשונים ואחרונים (בטור שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ"א) ובפרט בדיני אנינות ואבילות, וכלל היוצא מדבריהם שמי שכבר נתייאש מלקבור מתו אז תיכף חל עליו אבילות, אבל מי שאינו מתייאש מלקוברו אבל אינו יכול לקוברו עתה כגון שמת אביו בתפיסה והמושל אינו מניחו לקוברו הוא סובר בדעתו אפשר ישחדנו בממון או בשאר דברים שיניחו לקוברו הנה באותו העת אינו חל עליו לא אנינות ולא אבילות. אבילות אינו חל משום שלא קברו עדיין והוא מצפה עוד לקוברו, ואנינות אינו חל כי אינו יכול לקוברו עתה. ועל כן כאן שהיה תיקון בחברון שלא להניח לקבור מת אחר אשר לא מאנשי עירם כאשר מובא בדברי האלשיך הקדוש פרשה זו ואכן אברהם סבר בלבו כי אולי יציע דבריו לפניהם בטענות באופן שיניחו אותו לקוברה שמה, וכאשר כן היה. ונבאר למטה אופני טענות אברהם. ועל כן בעת ההיא לא חל עליו לא אנינות ולא אבילות, ונראה כמי שלא היה מתו מוטל לפניו כלל כיון שבדעתו היה לקוברה ולא היה יכול עבור תקנות אנשי העיר, על כן אמר הכתוב ויקם אברהם מעל פני מתו שקם והלך כאילו לא מת לו מת כלל ואין מתו מוטל לפניו כי לא חל עליו עדיין לא אנינות ולא אבילות והיה כאיש אחר לגמרי וקם והלך אליהם וסידר טענותיו לפניהם בדברים האלה.
1