באר מים חיים, בראשית כ״ד:י׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 24:10
א׳ויקח העבד וגו'. מגיד הכתוב שלא שהה נדרו כלל אף רגע ותיכף כאשר נשבע ויקח וילך וגו', ועל כן לא כתב כאשר בשאר מקומות אחר הדברים האלה ויקח העבד כי זה היה באותו שעה ממש וישבע וגו' ויקח,
1
ב׳עשרה גמלים מגמלי אדוניו. צריך לדעת למה פרט הכתוב אשר לקח מגמלי אדוניו ובלא זה מן הסתם כשהלך בשליחותו לא היה צריך לרכוב על חמורו וגמלו כי אם על גמלי אדוניו, ועוד מה נפקא מינה בזה אם היה לוקח מגמליו או מגמלי אדוניו. ואמנם הכתוב יגיד בזה אשר כדין עשה אליעזר כי לכאורה כיון שלקח עשרה גמלים מה שלכאורה היה די בשתים או בשלושה על כל פנים היה צריך לשאול דבר זה מאברהם, וכפי הנראה מלשון הכתוב ויקח העבד עשרה גמלים משמע שלקח מדעת עצמו ומי התיר לו לקחת עשרה, ואמנם הנה מבואר (בטור שולחן ערוך חושן משפט סימן רפ"ו) שאם יש תועלת ליתומים הקטנים במה שלובשים הגדולים כדי שיהיה דבריהם נשמעים וכו' הרי זה לובש מתפוסת הבית, וכן האפוטרופוס רשאי ללבוש מיתומים כדי שיהיה דבריו נשמעין כמו שמבואר שם (סימן ר"צ סעיף ד'), ועל כן כאן כיוון שלא כיוון אליעזר רק לכבוד רבו אברהם ולכבוד בנו שיקפצו עליו להנשא לו, הותר לו לקחת מדעת עצמו משל בעל הבית כיון שהוא כבודו. וזה אשר מודיענו הכתוב אשר גם אליעזר ידוע בצדקתו ובודאי לא עשה דבר שאינו, ואף על פי כן הנה לקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו בלתי שאילת רשות, כי כן הוא בדיני התורה אשר לכבודו מותר אף בלא דעתו וכאשר נפסקה ההלכה.
2
ג׳וילך וכל טוב אדוניו בידו. חז"ל אמרו (בראשית רבה נ"ט, י"א) שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם, והנה לכאורה היה צריך לכתוב ויקח העבד עשרה גמלים וגו' וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים וגו' כי בודאי כתיבת ומסירת השטר מתנה היה קודם להליכה וגם הוה ליה למימר ויקח כל טוב אדוניו. ואמנם נראה לפי שאברהם זקן בא בימים ודרך הצדיקים לחשוב בכל יום, על יום המיתה אולי ימות היום או מחר כי בודאי מקיימין (אבות ב', ט"ו) שוב יום אחד לפני מיתתך. וגם יצחק אמר (בראשית כ"ז, ב'-ח') הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה וגו' ואברכך לפני ה' לפני מותי. אף שחי אחר כך כמה וכמה שנים כידוע. ועל כן ודאי אשר חילק נכסיו על פיו וכתב שטר מתנה ליצחק קודם שילוח אליעזר אל עיר נחור, וידוע אשר אליעזר היה זקן ביתו ומושל בכל אשר לו ובודאי יהיה זה השטר מתנה תחת ידו, ולזה אמר הכתוב ויקח העבד וילך וכל טוב אדוניו כבר הנה בידו מקדם קדמתה.
3
ד׳ויקם וילך אל ארם וגו'. אף שכבר נאמר וילך וכל טוב אדוניו וגו', חזר לומר להודיע כי זו היא קימה זו היא הליכה שמיד כאשר קם ממקומו כבר הלך אל ארם נהרים, והליכה זו ביאה היא שתיכף נאמר ויברך הגמלים מחוץ לעיר ולא נאמר תו ויבוא אל מחוץ לעיר כי הליכה זו ביאה היא שבא אל ארם נהרים, ולא שהה בין הקימה וההליכה כלל כי קפצה לו הארץ כמאמר חז"ל (ילקוט רמז ק"ז) בפסוק (לקמן מ"ב) ואבוא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי. אחר כותבי זה מצאתי מאמר רבותינו בפרשה זו (בראשית רבה נ"ט, י"א) וזה לשונם: ויקם וילך אל ארם נהרים רבי יצחק אמר בן יומו הוא וכו' נראה שהוציאו זה מאשר כתבנו, והבן.
4