באר מים חיים, בראשית כ״ד:כ״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 24:21
א׳והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא. תיבת מחריש הנאמר בכאן צריך להבין כי אומרו משתאה לה שייך שפיר שהיה משתומם עליה והיה מסופק אם הצליח ה' דרכו אבל מחריש אינו שייך לכאן כלל ומה היה לו לדבר. ונראה כי אליעזר עשה בדרך שמצינו בגדעון (שופטים ו', ל"ז) שאמר תחילה אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חורב וידעתי כי תושיע בידי וגו' ואחר כך אמר אנסה נא רק הפעם וגו' יהי נא חורב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל וגו'. והוא לפי שאמר אפשר מפעם אחד אין ראיה כל כך דילמא מקרה הוא שקרהו כאשר אמר. וכן אמר אליעזר אולי מחמת שדברתי בראשונה כל אופן הנסיון אפשר מחמת שברית כרותה לשפתים על כן דברי עשו פירות והקרני כאלה כאשר אמרתי ולא מאת ה' הוא ח"ו, על כן עתה אחריש ולא אומר בפי שום דבר רק בלבי אנסה כי אעמוד ואראה אם יקרה עוד איזה דבר נפלא במעשיה או איזה דבר חסד אז אדע כי מאת ה' היתה זאת, ואם לאו אפשר מקרה הוא. ועל כן יאמר הכתוב והאיש משתאה לה כלומר משתומם ומסופק כנאמר, כי אולי מקרה קרהו עבור שברית כרותה לשפתים. ועבור זה הנה עתה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו, לא הוציא עוד בשפתיו כי אם החריש ואמר בלבו הנסיון לדעת ההצליח ה' דרכו והוא כאשר כתבנו אם יקרה עוד דבר אז ודאי מה' הוא ואם לאו מסופק אני. ולזה,
1